נעמי טולדנו קנדל

(*)

׳עוֹשֶׂה מַאֲמַצִּים
וּמַצְלִיחַ׳
אֲהוּבִי יְרֹק עֵינַיִם
תַּעֲשִׂי מַאֲמַצִּים
וְתַצְלִיחִי
כּוֹתֶבֶת לְעַצְמִי עַל נְיַר מִכְתָּבִים
יָקָר

וְדַרְכֵי הַנֹּעַם
אֵיךְ זֶה אַתָּה
בְּדַרְכֵי נֹעַם?
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים בַּדְּרָכִים
וְלֹא מַגִּיעָה לְנֹעַם

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן
הַמַּאֲמַצִּים
לְדַבֵּר נָכוֹן
לַחֲשֹׁב נָכוֹן
לֶאֱכֹל נָכוֹן
מַאֲמַצִּים
וְלֹא מַצְלִיחַ

לִהְיוֹת יְלָדִים
בְּשָׁנִים נְטוּלוֹת נֹעַם
לַעֲשׂוֹת מַאֲמַצִּים
לִפְתֹּר מַצָּבִים
שֶׁל חֹסֶר הַסְכָּמָה
לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה
לְאִמָּא שֶׁלְּךָ
שֶׁעוֹשָׂה מַאֲמַצִּים
בְּנֹעַם
לְהַצְלִיחַ