נעמי טולדנו קנדל

(*)

כָּל יוֹם נְשַׂחֵק
׳כָּל הַכָּבוֹד לִי׳
כָּכָה הֶחְלַטְנוּ בַּעֲצַת מֻמְחֶה
בַּעֲצַת עַיִן טוֹבָה
כָּל הַכָּבוֹד לְךָ שֶׁקַּמְתָּ כָּל כָּךְ יָפֶה
שֶׁשָּׁטַפְתָּ
שֶׁצִּחְצַחְתָּ
שֶׁלָּבַשְׁתָּ
שֶׁנָּעַלְתָּ
כָּל הַכָּבוֹד לְךָ

בְּכָל זֹאת
וְעַל אַף
וְהִנֵּה תִּרְאֶה
בַּסּוֹף דַּוְקָא הָיָה נֶחְמָד
נֶחְמָד

וְכָל הַכָּבוֹד לָךְ, אִמָּא
גַּם הַיּוֹם הָיִיתְ פֹּה בַּבֹּקֶר
קָרַעְתְּ עֵינַיִם מִלַּיְלָה
וְהָיִיתְ

הֵבֵאתָ נַעֲלַיִם מְרוּטוֹת
אֶל מַרְגְּלוֹת מִטָּה גְּבוֹהָה
וְהוֹצֵאתָ חֻלְצַת תִּלְבֹּשֶׁת סְבִירָה דַּיָּה
מֵעֲרֵמַת כְּבָסִים
וְהָיִיתָ

בְּסוֹפוֹ שֶׁל כָּל הַכָּבוֹד הַיּוֹמִי
נָשַׁמְנוּ פְּנִימָה
עוֹד כַּמָּה סֶנְטִימֵטֶר גֹּבַהּ
לִדְאוֹת מֵעַל הַיּוֹם שֶׁמַּגִּיעַ

וּבָאוֹטוֹ בְּפֶתַח בֵּית הַסֵּפֶר
אָמַרְתִּי לְךָ שׁוּב
אַתָּה יֶלֶד שֶׁלִּי גִּבּוֹר
כָּל הַכָּבוֹד
וְאָמַרְתָּ לִי, אִמָּא
יֵשׁ נְעִילָה עַל הַדֶּלֶת
תִּפְתְּחִי

אֲבָל כְּבָר לֹא אָמַרְתָּ
כָּל הַכָּבוֹד אִמָּא
פּוֹתַחַת דַּלְתוֹת יְלָדִים מְפֹאֶרֶת
לֹא נָתַתָּ אֲפִלּוּ אֵיזוֹ מֶחְוַת
כָּל הַכָּבוֹד חֲרִישִׁי
אוּלַי תִּזְכֹּר מָחָר בַּבֹּקֶר
כָּל הַכָּבוֹד שֶׁל יוֹם חֲמִישִׁי