תהילה אזולאי שאול

נהיה אנחנו אהבה (10.10.23)

בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ עָבַדְנוּ
ים של קופסאות
כנגד גלי הכאב
שֶׁלֹּא יֶחְסַר דָּבָר
4 טוּנָה
שַׁמְפּוּ
מַגְּבוֹנִים
חֲבִילַת עוּגִיּוֹת
מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם

נִהְיָה אֲנַחְנוּ אַהֲבָה
נִהְיָה אֲנַחְנוּ הַצִּנּוֹר
נִהְיָה הָעוֹרֵק*
שֶׁמַּזְרִים חַמְצָן
שֶׁמַּעֲבִיר דָּם
לַחֵלֶק הַפָּגוּעַ שֶׁל הַגּוּף שֶׁלָּנוּ
כִּי כּוֹאֶבֶת לָנוּ הָרֶגֶל
וְהַבֶּטֶן
וְהַנֶּפֶשׁ
פְּצוּעָה לָנוּ הַנֶּפֶשׁ
נִהְיֶה הַלֵּב שֶׁפּוֹעֵם
מִתְכַּוֵּץ וּמִתְרַחֵב
מְחַשֵּׁב לְהִתְחַלֵּק
לְהִתְמוֹטֵט מֵעֶצֶב
לִקְרֹס לְתוֹךְ חֲדָרָיו
וּמַמְשִׁיךְ

נִהְיֶה אֲנַחְנוּ אַהֲבָה
נִבְכֶּה יָא רַבִּי
כַּמָּה נִבְכֶּה
בְּשֵׁרוּתִים, בַּלַּיְלָה,
בְּאוֹטוֹ כִּי אֵין לָנוּ אֶרֶץ אַחֶרֶת גַּם אִם .
נִבְכֶּה כִּי נִפְצַע לָנוּ הַגּוּף
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה
וְלֹא שָׁמַעְתָּ
נִצְרַח אֵיפֹה הָיִיתָ
נִצְרַח רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זֶה הָעָם שֶׁלְּךָ, הַבָּנִים שֶׁלְּךָ,
הָאֲחָיוֹת שֶׁלָּנוּ.

רַק אַל תִּבְכִּי עַל הָאוֹכֵל יָא בנתי שֶׁלֹּא יֵצֵא לָךְ מַלּוּחַ
שֶׁלֹּא יְהֲרֵס
תִּבְכִּי בְּצָד
וְתִתְפַּלְּלִי שֶׁיֵּצֵא טוֹב
שֶׁיֵּצֵא טָעִים
שֶׁתַּעֲבֹר בּוֹ אַהֲבָה

נִהְיֶה אֲנַחְנוּ אַהֲבָה
נִהְיָה הַפֶּתֶק, הַמִּלִּים הַחַמּוֹת
מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁהַקּוֹפְסָא תַּהֲפֹךְ לָכֶם לְמָמָ"ד
אוֹסֶפֶת עֲטִיפוֹת מִתְגּוֹלְלוֹת
אִשָּׁה מִנֶּגְבָּה נוֹתֶנֶת לָנוּ כּוֹבַע אָדוֹם שֶׁלֹּא נִשְׂרָף בַּשֶּׁמֶשׁ
(יֵשׁ בָּתִּים שְׂרוּפִים)
בָּחוּר עִם כִּפָּה שְׁחֹרָה נוֹתֵן לִי כּוֹס מִיֵּם קָרִים
"הָרַבָּנִית שָׁתִית?"
שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ.

*הָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָךְ "מָאׇמִּי מָה שֶׁמַּעֲבִיר דָּם זֶה עוֹרֵק אוֹ וְרִיד?"
אֲבָל אַתָּה שָׂם עַכְשָׁו
בְּלִי מִשְׁקְפֵי קְרִיאָה
וַאֲנִי
מוֹדָה לֶאֱלֹהִים עַל עִוָּרוֹן חֶלְקִי
תּוֹפֶרֶת סְבִיבֵךְ
תְּהִלִּים כְּמוֹ לַחַשׁ קֶסֶם מֵהָאֲרִי פּוֹטֵר
וּמְדַמְיֶנֶת אוֹתִי
מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ
בְּרֹאשׁ הַמַּדְרֵגוֹת
וְלִשְׂפָתַיִם שֶׁלְּךָ יֵשׁ טַעַם מָלוּחַ.