"אחרי הלילה הלבן והשחור משחור שהגליל עבר בתחילת יוני 2024, הבנתי שהסיפור הצפוני חייב להיכנס יותר ויותר לתודעה וללב של הציבור. רבים שואלים אותי, מה אפשר לעשות ואיך אפשר לסייע, והאמת שכרגע זה פשוט הסברה, הסברה, הסברה.

אני מזמינה אתכן ואתכם להיות השגרירים שלנו, לעזור לנו להשמיע את הקול הצפוני שנאלם כבר 8 חודשים, עד אשר 30 אלף דונם נשרפו ועשו לנו יחסי ציבור.

עזרו לנו להציף את המציאות הלא הגיונית שבה חבל ארץ שלם (כנראה הכי יפה בארץ) הפך לרצועת ביטחון של המדינה על גבם של עשרות אלפי עקורים.

לכן החלטתי לפתוח קבוצה שקטה שתקרא 'שגרירי הצפון של אתי', ובה אנגיש לרובכם את הלך הרוח הצפוני.

אתם תעזרו לנו לא להרגיש לבד במערכה ששומרת על גבולות הבית של כולנו, תפיצו ברשתות, תשתפו במעגלים שלכם

ותעזרו לנו לוודא שזה לא ירד מסדר היום הציבורי, פשוט כדי שיהיה לנו לאן לחזור.

עוד נשוב לשם.

יש לנו את הרוח.

אנחנו צריכים את הגב שלכם.

התערבות של 4 מפגשים עם צוותי בתי ספר בעוטף עזה ובקו העימות כדי לנרמל את הלא נורמלי באמצעות תהליכי מיפוי: איך כל אחד מאיתנו מתקשר עם העולם, מה השתבש בתקשורת בעקבות 7.10 ואיך מתקנים את השיבוש. עד עכשיו קיימנו סדרות מפגשים עבור שלוש קבוצות בבית הספר עברון של סולם צור וגם בשלושה בתי ספר של גליל עליון, מפונים מקרית שמונה וממטולה שנמצאים בטבריה, אולפנת מירון ועוד

מ-7 באוקטובר, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, קלטה העיר טבריה יותר מ-12,000 מפונים שהגיעו מהצפון והדרום ל-34 בתי מלון ברחבי העיר. האתגר העירוני לקליטת המפונים היה עצום, היות שלא נערכנו כרשות לתרחיש בסדר גודל כזה.

בתוך שבועיים גדל מספר תושבי העיר ב-20%, ולמערך החינוך הצטרפו כ-3,000 ילדים מגיל לידה עד 18, שהגדילו ב-22% את מצבת התלמידים בעיר. מנהל אגף החינוך גויס למילואים, ויחד איתו עובדים נוספים ברשות המקומית – הן מהחינוך והן מהנהלת העיר.

עיריית טבריה התגייסה לטובת מתן מענה מיטבי לתושבים שהגיעו לעיר, לרבות הקמת מבנים ייעודיים לתחום החינוך, החינוך הבלתי פורמלי והטיפול הרגשי.

בעקבות אירועי 7.10 סערו גם קבוצות הוואטסאפ של בוגרי מנדל צפון, והיה קושי להצליח לנהל שיח מיטיב ומכבד בתוך העושר והגיוון התרבותי של קהילת הבוגרים, בתוך המצב הנורא שאליו נקלענו.

יוזמה זו מבקשת לכנס יחד חבורה של אמנים-יוצרים בוגרי מנדל המתגוררים במרחב הצפוני ועוסקים ביצירה במדיות אמנותיות שונות (אמנות חזותית, מוזיקה, כתיבה, תיאטרון, קולנוע ועוד), למסע משותף של עשרה מפגשי לימוד במהלך שנת תשפ"ה (2025-2024). המפגשים יעסקו בתמות כואבות במציאות המורכבת שבה אנו חיים במדינת ישראל בכלל ובמרחב הצפוני בפרט, ויזמינו את המשתתפים בקבוצה להגיב לנושאים אלו באמצעות אמנות, כדי לנסות ליצור שיח באמצעות "שפה אחרת". בסיום התהליך יוצגו התוצרים האמנותיים בתערוכה שתהיה פתוחה לקהילת הבוגרים ולקהל הרחב.

היוזמה "קולות של תקווה" התחילה בשיחה בין שני מנהלי בית ספר – עידו מ"יסודי משגב" ופאדי מבית הספר היסודי "וואדי סלאמה", בעניין יצירת חיבורים ארוכי טווח בין האוכלוסיות השונות שלנו במועצה. זהו מיזם מוזיקלי דו-לשוני שמטרתו קידום חיים משותפים באמצעות הקמת מקהלה משותפת של הילדים: המיזם מעודד שיתוף פעולה דרך שירה דו-לשונית. בשנתיים האחרונות המקהלה המשותפת נפגשת באופן רציף, ולקראת שנה הבאה אנו עתידים להרים מחזמר משותף בהשראת הספר "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו" של אפרים סידון ובהשתתפותו. הפרויקט זכה באות בן-גוריון לשנת תשפ"ד.

כיום אני גם מנהלת מוזיאון בפריפריה. מ-7/10 הוחלט שמתחם גלריית האמנות של המוזיאון ישופץ בכספים שגייסתי מעמותת "שימור אתרים" ויהפוך למתחם תערוכות המגיבות למצב בחברה הישראלית.

1.12.23-תערוכת "שברון לב" – תערוכה שנפתחה ובה אמנים מאשקלון ומהעוטף, יחד עם אמני הגליל, יוצרים סביב אירועי השבת השחורה – טבח 7.10.

עם פרוץ המלחמה חיפשנו – מנהל תוכנית מנהיגות נוער של שותפות יחד (גליל מרכזי-מישיגן), פז עשור ואני, שמשמשת יו"ר התוכנית זה כארבע שנים – מקום ליוצר חיבור והתנדבות כדי לסייע בצו השעה.

מעונות הסטודנטים פתחו את שעריהם לקליטת משפחות מפונות מכלל הארץ, וכשהתוודענו למהלך זה. פנינו והצענו את סיוענו. בחרנו להתמקד במענה לנוער, תחום ההתמחות שלנו, שמנה באוקטובר כ-60 חניכים בטווחי הגיל 18-13.

זיהינו ראשית את הצורך בחיבור ביניהם: הנוער שהתקבץ הגיע מהצפון ומהדרום, חילוני ודתי, תושבי ערים, קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים – אוכלוסייה מגוונת המגיעה מרקעים שונים זה מזה. השאיפה שלנו הייתה להקים ולהפעיל מסגרת מחברת, מאפשרת ומפעילה.

הפעילות החלה ב-22.10.23 במפגש עם הנוער, ובמקביל עם ההורים. יצאנו לדרך באמצעות הקמת מועדון נוער המופעל בתדירות יומית על-ידי צוות מדריכי תוכנית המנהיגות ובמימון פדרציית דטרויט – השותפה שלנו זה 30 שנה.

האתגרים היו מרובים: ראשית ביצירת החיבורים, בהתמקמות במציאות חיים חדשה ומורכבת (שילוב במסגרות החינוך האזוריות, התמקמות פיזית ואינטנסיבית במקום מגורים וכדו') .

הקבוצה הייתה דינמית, ורבים מהתושבים התחלפו תוך כדי הפעילות. האתגר המרכזי היה המעבר מתפיסת מענה לטווח קצר למענה מתמשך על פני כל השנה, בכורח הנסיבות. העשייה היומיומית (שאליה הצטרפו בשלב יותר מאוחר גם מורות חיילות), אפשרה העמקה בקשרים עם הנוער ויצירת תהליך מתמשך תומך ומאפשר, כך שבמקרים רבים צוות המדריכים והפעילות הפכו למרכז המשמעותי בחייהם של בני הנוער המפונים והיוו את העוגן להתמודדות עם המשבר של הניתוק מהבית. יש לציין שנוסף על הפעלת מועדון הנוער, התקיימו אירועי שיא – חגיגות בר ובת מצווה, פעילויות חגים ומועדים רלוונטיים ופעולות חוץ. במקביל קיימנו מעגלי נשים והורים וכך נתנו מענה גם לאוכלוסייה נוספת.

אנחנו ממשיכים בעשייה, ובימים אלו נערכים לפעילויות הקיץ.

מסע תערוכות נודד של אמנות חיפאית ממגוון תרבויות ונרטיבים בדרום אפריקה ושמירת גחלת ההרמוניה האפשרית על רקע המבול התודעתי המפלג.

הבוסתן הוא מיזם לבניית נוף הגליל (נצרת עילית) כעיר משותפת. הוא הוקם על-ידי תושבי העיר, ערבים ויהודים, ואני ביניהם, ופועל זה כשש שנים.

בתחילת המלחמה יזמנו פעולות חירום לחיזוק הסולידריות ולמניעת אלימות בין ערבים ליהודים בעיר ובאזור. קיימנו סיורים משותפים לשמירה על הביטחון, ביקור של אנשים שנפגעו מאלימות, קורס עזרה ראשונה משותף ועוד.

ככל שהמלחמה התארכה, התחדד הצורך במעבר לפעילות קבועה שתשמור על החיים המשותפים.

בניית מערכת ניהול מערכי תמיכה ופינוי של אוכלוסיות נתמכות במצב חירום. המערכת מאפשרת ניהול ובקרה של תהליכי הפינוי ותמיכה באוכלוסיות נתמכות בשלבי הביניים עד לביצוע הפינוי. המערכת מאפשרת ביצוע פינוי מדורג ומפוקח הן של חולים בעלי צרכים רפואיים מיוחדים והן של משפחות נתמכי רווחה. המערכת מבוססת על קוד פתוח שנכתב על-ידי מתנדב במיוחד עבור עיריית נהריה, ומאפשר מיפוי מדויק של תחנות ומועדי הפינוי בהתאמה לצורכי המתפנים ותעדוף על-פי קריטריונים. בזכות המודלים של הפינוי שנבנו עבור אוכלוסיות נתמכות, נוצר מודל פינוי נוסף שמאפשר פינוי של ערים ויישובים בהתבסס על תשתית התחבורה הציבורית, נוסף על תוכניות הפינוי הספציפיות לאוכלוסיות הנתמכות. המודלים הללו מבוססים על דאטה איכותיים ומאפשרים שליטה של הרשות בתהליך הפינוי ובמידע על המפונים, באופן שיאפשר לרשות להעמיד לטובת התושבים את מלוא התמיכה הנדרשת להם.

הרשת הגלילית הוקמה כיוזמה מהשטח וצמחה מתוך הבנה שראייה על-אזורית מתכללת בהיבטים הקשורים בצעירים במרחב הגלילי תשפר ותסייע לחיזוקו, לפיתוחו ולעתידו. או, במילים אחרות: אם תהייה קהילת צעירים תוססת, חיה ופעילה המאפשרת חופש יצירה וגיוון ברמה העל-אזורית, במרחב אשכול גליל מזרחי, פחות צעירים יעזבו את האזור והוא יתפתח.

הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי והרשות לקידום מעמד האישה, בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.

עם פרוץ המלחמה, ולאור מצב החירום המלווה אותנו, גובשה על-ידי משרד לשוויון חברתי והרשות לקידום מעמד האישה תוכנית מותאמת למלגת חירום. במסגרת התוכנית, המלגאים יסייעו בקידום פעילויות בתחומי הרשות המקומית הקשורה במצב החירום. בחלק שלי אני מובילה את תוכנית המלגות לסטודנטים מהחברה הערבית. כל רשות מקומית אשר נכללת בהחלטת הממשלה 550 ובוחרת לקחת חלק בתכנית תקצה מלגאים, לשם סיוע בפעילות החירום.

פעילות המלגאים תתמקד בסיוע לאוכלוסיות במצב חירום ובהיערכות הנגזרת עם תום תקופת החירום לטובת שיקום וחזרה לשגרה, במסגרת אחת או יותר מהפעילויות הבאות:

• סיוע בזיהוי פערים וגיבוש תמונת צרכים רשותית בחירום.

• סיוע בהפעלה או בהקמה של פעילות לתמיכה קהילתית בילדים בגיל היסודי, בגיל הרך או צעירים בסיכון.

• סיוע באיתור צרכים ומתן מענים לאזרחים ותיקים הנובעים מתקופת החירום, בתיאום עם אגף הרווחה.

• איגום פעולות התנדבות בתחומי הרשות המקומית הקשורות במצב החירום וסיוע לרשות המקומית בהתמודדות עם אתגרי תקופת החירום בתחומים אחרים.

רציונל ורקע: הקיטוב והשסעים בחברה הישראלית מאיימים לקרוע אותה מבפנים. לארגונים בישראל תפקיד ואחריות לשמירה על הלכידות החברתית – בתוך והארגון והחוצה כלפי החברה.

החזון: ארגוני החברה האזרחית בישראל לוקחים אחריות על לכידות החברה ואופי השיח הציבורי והפרטי.

המטרה: עצירת הקיטוב ושינוי השיח בחברה באמצעות מנהלים ובעלי תפקידים בעלי השפעה בארגונים הלוקחים חלק פעיל בקבוצת מעשה למען הלכידות הישראלית שראשיתה בבוגרי מנדל צפון.

משבר נבחן לפי מהירות ויעילות גיוס מנגנון מענה לאזרחים. ב-7/10/2023 החלה מלחמת חרבות ברזל, והופעלו הוראות פינוי לתושבי הדרום והצפון למלונות ומתקני קליטה בצפון.

כיו"ר צוות פינוי וקליטה במחוז חיפה והצפון במשרד הרווחה, הקמתי מיד מערך מענה למפונים. המערך התבסס על החלטת שר ומנכ"ל משרד הרווחה והביטון החברתי להציב נציג מהמשרד בכל מתקן קליטה לתכלול צרכי הרווחה.

מטרת העל הייתה ליצור מקום בטוח למפונים, למפות צרכיהם ולספק מענים ברמה הפרטנית, קבוצתית, משפחתית וקהילתית. זאת באמצעות:

1. הקמת צוות פינוי וקליטה מחוזי והכשרתו.

2. בניית מודל הפעלה מעשי.

המשימה הייתה מאתגרת עקב הפער בין התרחישים המתוכננים למציאות. עם זאת, ההון האנושי המסור במחוז הצפון הפך אותה לאפשרית ומוצלחת. כ-80 עו"סיות ועו"סים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נכנסו מיד למלונות ונתנו מענה למפונים ב-112 מלונות.

בלב המשבר, נולד קסם. מרחב חינוכי שהקמנו לילדים הפך לגשר בין דורות, מקום שבו החיים מתחברים במעגל שלם.

המרחב הוקם על-ידי קרן רש"י בשיתוף חברת CISCO ועיריית נוף הגליל במלון "פלאזה" בעיר, והוא כולל משחקייה, פופים, עמדות משחק, פינה לפעוטות, משחקי פלייסטיישן ועוד, בשני חדרים מאובזרים הפועלים לאורך שעות היום. חדר הילדים לגילי לידה עד 12 יופעל בשעות 19:00-13:00 וחדר הנוער יופעל עד השעה 22:00 בליווי אנשי צוות.

דמיינו את הרגע הזה: קבוצת קשישים יושבת בחוג סריגה, ומעליהם, במעלה המדרגות, ילדים משחקים ב-"גן ילדים" מאולתר שהוקם מאז שלפלאזה נוף הגליל פונה כל המושב שתולה. מיחם ענק וקומקום קטן עומדים זה לצד זה, כמו סמל לחיבור בין הגדולים לקטנים. ברגע הזה, נולד רעיון שישנה חיים.

מחקרים מוכיחים: שילוב בין דורי מחזק את המוח אצל המבוגרים ומפתח אמפתיה אצל הילדים. אבל מה שקרה כאן היה מעבר למספרים. זו הייתה קסם של חיבור אנושי.

בהדרגה, עם תמיכת אנשי מקצוע והתלהבות הקהילה, יצרנו גשר בין העולמות. מפגשי מוזיקה ואומנות הפכו לרגעים מרגשים של שיתוף והבנה. פתאום, באמצע מסדרון או חדר אוכל, ילדים ניגשו לחבק מבוגרים – מחווה פשוטה שאומרת הכל.