ניהול מודע טראומה במרחב הצפוני: ריטריט "בית"

סדרת מפגשים על מודעות לטראומה ואימוץ תפיסת עבודה מודעת טראומה

הבדלים קטנים / חן אליה

בַּיִת
מִתְכַּוֵּץ וּמִתְרַחֵב 
כְּמוֹ לֵב.

לֵב נִסְדָּק
כְּמוֹ בַּיִת.

קבוצת התהליך "ניהול מודע טראומה במרחב הצפוני", המורכבת מ-18 בוגרות ובוגרים, יצאה לריטריט בנושא "בית" שבו הורחבו הדיונים על הקשר בין טראומה, קהילה ובית. טראומת שבעה באוקטובר קשורה באופן הדוק למושג בית: המתקפה האכזרית מנשוא על בתים רבים כל כך בשבת בבוקר, זמן של בית ומשפחה. 251 אנשים, נשים, קשישים וטף שנחטפו בפיג'מות אל רצועת עזה, ועשרות חטופות וחטופים שטרם שבו לביתם. אך גם מעבר לשבעה באוקטובר, טראומה במקרים רבים מתרחשת בתוך בית וקשורה בו. 

טראומה, בהיותה חוויה בלתי ניתנת לנשיאה נפשית, מערערת את תחושת הבית הפנימי. הפצע, הפגיעה ברצף, בכוחו לערער את יסודות הקיום: לגרום לניפוץ תחושת הביטחון, השייכות, השליטה והאחיזה. לערער על המובן, המוכר והצפוי. 

לטובת הניסיון ללמוד על הקשר בין טראומה לבית, יצאו הבוגרות והבוגרים כקבוצה (ממגוון בתיהם) ליומיים של התבוננות ולמידה דרך ביקור בסוגי בתים שונים: בתים זמניים, בתים קבועים ובתים זמניים שהפכו לקבועים. בכל אחד מהמפגשים נערך ניסיון להביט במפגש של טראומה עם תחושת הבית האישי והמקצועי, ביכולת לבנות את תחושת הבית עבור העצמי ועבור אחרים, ובמשמעות העמוקה שיש לכך בניהול ובהובלת אנשים. 

אדם יוצא מבית

בחלק הראשון בסיור ביקרו הבוגרות והבוגרים בעמותת נווה מלכישוע אשר במעלה גלבוע, כפר ומרכז לטיפול בנפגעי התמכרות. במלכישוע למדו הבוגרות והבוגרים על הקשר בין טראומה לדפוסי התמכרות ועל מודל הניהול של מלכישוע, הנשען על עקרונות של עבודה מודעת טראומה. במפגש משמעותי ונוגע ללב עם משתקם המטופל בכפר, למדו הבוגרות והבוגרים על השפה הייחודית של מלכישוע ("מלכישועית"), שהיא חלק מבניית הכפר כבית מיטיב מול מציאות החיים הטראומטית של המטופלים בו.

בחלק השני ביקרו הבוגרות והבוגרים בקיבוץ משמר העמק, שקלט בשבעה באוקטובר את קהילת נחל עוז. בפאנל מטלטל ומרגש עם חברות וחברי שתי הקהילות (הקולטת והנקלטת), תיארו המשתתפים את הימים הראשונים של ההגעה למשמר העמק, ואת ההיבטים המורכבים, הרגשיים והפיזיים, של חיבור שתי קהילות בתוך מציאות טראומטית משותפת אך גם שונה מאוד. הבוגרות והבוגרים נחשפו למעט מהכאב שנושאים חברי קהילת נחל עוז ואיתם חברי קהילת משמר העמק, ולמדו על היכולת המשקמת של פרטים ושל קהילות בבניית תחושת שייכות מול הטראומה, קשה ככל שתהיה.

הסמינר הסתיים בסדנאות עיבוד, בחילוץ תובנות ובניסוח מחשבות ליישום בבית המקצועי של כל אחד ואחת מחברות וחברי הקבוצה. הילה בר-גל שוורץ, בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות חברתית בצפון, משתפת: “'אדם יוצא מבית', ריטריט אינטנסיבי בן יומיים של התבוננות מעמיקה במושג הבית במובניו השונים – האישי, החברתי והקהילתי. במפגש מרתק בכפר הגמילה מלכישוע התוודענו לביתם של מכורים השואפים להחלמה ואיך צוות עוטף מתנהל בין טראומה לריפוי, על פי העקרונות של עבודה מוכוונת טראומה. בביקור במשמר העמק והיכרות עם תושביו ועם תושבי נחל עוז, נחשפנו לכוחה של קהילה שמצמיחה בית מתוך שבר ואובדן.

"זו הייתה הזדמנות לגעת בפרדוקסים שבחיינו – איך פצע יכול להפוך לעצירה והזדמנות ואיך האתגר יכול להפוך למתנה. הריטריט אפשר לנו פרספקטיבה חדשה על המקום הבסיסי שלנו בעולם, עם דגש על קבלה, על המשמעות של בניית תחושת שייכות ועל היכולת למצוא ולאפשר ריפוי דווקא מתוך המורכבויות והכאבים שבדרך".