באמצע הקיץ, בצלו ובספו של המדבר, מול נופי בראשית, התכנסה קהילת בוגרות ובוגרי הנגב למפגש השנתי במצפה רמון. תחת הכותרת 'מקום | דרך | מנהיגות' קיבלו חברות וחברי הקהילה הזדמנות נדירה לעצור לרגע את המרוץ, לנוח מהעשייה השוטפת ולחבור לשותפות ולשותפים לדרך ולאהבת המקום.
היום, שהתקיים ביולי 2025, נפתח בהרצאה של פרופ' מאיר בוזגלו שדיבר על 'יחד שנותן מקום', והרחיב על האפשרויות הלא מנוצלות כיום בישראל ליצירת שותפות וחיבור משורש הזהויות של כלל חלקי החברה בישראל. משם התחלקו הבוגרות והבוגרים לשלוש סדנאות שכל אחת מהן, באמצעות עיסוק בעבר הווה ועתיד, ביקשה לגעת באופנים השונים שבהם ניתן להטעין את העשייה ואת השגרה במשמעות.
בסדנת 'כתיבה דרך סיפורי עם', בהנחיית יותם טולוב ואנוואר דאדא התחקו המשתתפים אחר האופן שבו סיפורים שבטיים משמשים ככלי להעברת משמעות וערכים מדור לדור, וכל אחת ואחד מהם התנסו בכתיבת הסיפור המיתולוגי המשפחתי שלהם.
הסדנה 'מחליפים את העדשה: פרקטיקות לאושר בתקופה של חוסר ודאות' בהנחיית קרן שמר, נסבה על המונח החמקמק 'אושר'. במהלך הסדנה האינטראקטיבית התנסו הבוגרות והבוגרים בכלים מעשיים שמתמקדים בכאן ועכשיו ויש בהם כדי להשפיע על הרווחה האישית והקולקטיבית שלהם.
בסדנה 'מדמיינים עתיד – תרגום חזון למרחב וחלל', יאיר ורון שרטט בפני הבוגרות והבוגרים אפשרויות עתידיות ותכנון עתידני. מתוך עולם העיצוב והאדריכלות, עסקו המשתתפים באפשרויות לתרגום החזון האישי למרחב ולחלל ואף יצרו תערוכה מקומית של עתידים מדומיינים.
היום הגדוש הסתיים בסדנת פלייבק של 'תֵּיאַטְרֶלָה' בהובלת השחקנים דנה יעקובי והישאם סולימאן. חוכמת האימפרוביזציה אפשרה לבוגרות ולבוגרים לבחון מה קורה כשלוקחים את המחשבות, הפעולות והרגשות שהצטברו לאורך היום ומעבירים אותם דרך מסננת הלב והאינטואיציה.
יפית סביר, מנהלת החטיבה העליונה בבית הספר "מבואות נגב" שבקיבוץ שובל, ובוגרת תוכנית מנדל למנהיגות אזורית בבאר שבע, חשה שקיבלה משב של רוח רעננה מהמפגש השנתי. "ההרצאה המרתקת של פרופ׳ מאיר בוזגלו לימדה אותי על אפשרות של יחד שנותן מקום, דרך המעבר מכור היתוך לרב תרבותיות. התחושה היא שאנחנו מצויים כיום בחיפוש של מקום לשונות ולקיום של יחד בו זמנית, תוך נאמנות למורשת, תרים אחר נקודות בסיס משותפות. משמח להאמין שהבסיס שלנו הוא 'יחד שנותן שלום'. הסדנא של קרן שמר על אושר ארגוני הייתה כל כך מתבקשת בימים אלה לנוכח המצוקה בארגונים רבים הפועלים כדי לשרוד ומחפשים דרכים לצמוח במציאות שנוצרה. נמלאתי תקווה וציפייה שאכן יבואו עלינו ימים טובים יותר".



