ליווי פעולות: תהליך אסטרטגי למיזם "זיכרון 710"

יניב הגי מספר על התהליך הליווי שעבר עם יחידת הבוגרות והבוגרים של מנדל

את פרויקט "זיכרון 710" הקים יניב הגי, תושב בארי וניצול הטבח, בוגר תוכנית מנדל למנהיגות אזורית בעוטף עזה, בעקבות שבעה באוקטובר. תכליתו של פרויקט הזיכרון היא לתעד, להנציח ולחקור את מה שעבר על תושבי העוטף בימים שבעה ושמונה באוקטובר, בדגש על שימור והנגשה של המידע הדיגיטלי שזרם בשעות הקשות הללו, בין היתר שיחות וואטסאפ, תמונות, סרטונים ועוד. יחידת הבוגרות והבוגרים של מנדל מלווה אותו בעשייה האינטנסיבית שלו כיו"ר העמותה שהקים, מהרגע שבו התחיל לפעול בשטח.

כיצד נראה בפועל תהליך הליווי שלך ושל עמותת 710 מטעם יחידת הבוגרות והבוגרים של מנדל?

"תהליך הליווי החל כשעלה הצורך בתהליך אסטרטגי ואיתי סודרי ומאי עמיאל נכנסו לתמונה. התחלנו בזום, במפגש שבו הצגנו את הפרויקט, על מרכיביו השונים, ואת האתגרים המרכזיים שעומדים בפנינו. הם מצידם ביקשו להבין מה אנחנו צריכים וכן את מי צריך לגייס לטובת הגשמת המטרות שלנו. הם באמת ידעו לגייס את מי שרלוונטי. מכיוון שאחד מהאתגרים הגדולים שלנו הוא גיוס משאבים, הם שידכו לנו אשת מקצוע בתחום.

"בהמשך נפגשנו בקרן מנדל בירושלים ליום שבו התקיים תהליך מובנה עם צוות היחידה. מצד העמותה היינו אנשי מפתח והיינו מכוונים למחשבה אסטרטגית. התהליך היה מאוד מסודר, כלל שלב ראשוני של חלימה, שבו פתחנו אפשרויות רבות שקודם שלא דמיינו ולא חשבנו עליהן. בהמשך לקחנו את אחד הכיוונים האלה, ובדקנו האם וכיצד הוא עולה בקנה אחד עם המציאות, האם הוא ישים ומתיישב עם מטרות העמותה, וכן חשבנו יחד לאילו שותפים אנחנו זקוקים כדי להוציא את הרעיון הזה לפועל. בנוסף, בחנו את החזון ואת המטרות ודייקנו אותם. כל אחד מאיתנו הגיע לפגישה עם הערות משלו על החזון של העמותה ומטרותיה המוגדרות, ויצאנו עם חזון ועם מטרות מעודכנים, ועם כיווני פעולה יותר ברורים".

איך היית מגדיר את התרומה המרכזית של תהליך הליווי לעשייה שלך?

"נתרמתי בשני מובנים עיקריים. הראשון – עצם ההזדמנות לחבר את הפעילים המרכזיים בעמותה שלנו עם גוף כמו מנדל, היה תוספת ערך משמעותית. יצאנו מהמפגש בהשתאות. גם המהלך עצמו וגם המפגש והשהות עם הקרן הם מתנה מאוד גדולה. הרגשתי שאני יכול, כיו"ר העמותה, להעניק את המתנה הזו לשותפים המרכזיים בעמותה, וזה אכן היה מאוד משמעותי בשבילם. המובן השני הוא המיקוד היעיל שזכיתי לו, בחשיבה היסודית על החזון של העמותה ועל המטרות שלה".

מה היית רוצה להגשים בהמשך באמצעות העבודה המשותפת?

"הייתי רוצה לממש את הפרק הבא – שבו צריך להוריד את החזון ואת המטרות לקרקע, לקבוע יעדים ותוכנית עבודה מאוד מסודרת. דבר נוסף, הייתי רוצה ללמוד איך לעבוד יותר טוב עם הוועד המנהל, שזה תחום שיש בו איך להשתפר מבחינתי, ושלישית – הייתי שמח להפוך את גיוס המשאבים לדבר יותר סדור ומאורגן".

בעיני רוחך, מה יהיה מצבה של העמותה שלך בעוד שנה?

"בעוד שנה הייתי רוצה לראות את העמותה עומדת עצמאית על שתי רגליים יציבות, בלי קביים, כשיש בה תהליכים מסודרים שמקדמים את המטרות שלנו ודרכי מימון מסודרות. אם היום אנחנו בכמעט 600 משתפי ווטסאפ ומאות אלפי הודעות, הייתי רוצה להגיע לאלפי ווטסאפים ולמיליונים של הודעות. הייתי רוצה שאת החומרים שאספנו נצליח להנגיש גם למי ששיתף וגם לציבור הרחב. בנוסף, אני רוצה להפיק תערוכת אמנות שמבוססת על הווטסאפים ותערוכה טכנולוגית שבה אפשר לחקור ולהתעמק בווטסאפים. יש לנו הרבה מאוד תוכניות".