בחודש ספטמבר 2025 התקיים מפגש של קהילת בוגרות ובוגרי תרבות יהודית שנולד מתוך צורך קהילתי להיאסף יחד רגע לפני השנה החדשה, וציון שנתיים לשבעה באוקטובר. המפגש "אני רוצה תמיד עיניים: יום הקשבה והתבוננות על המלחמה והשלכותיה" ביקש להתבונן במציאות ממגוון נקודות מבט ולתרגל הקשבה עמוקה לקולות שונים מתוך הקהילה, ולשוב לשאלה המרכזית: מהו תפקידנו ברגע הזה – כיחידים וכקהילה של סוכני תרבות.
את היום פתחנו בהתבוננות במציאות דרך תמונות נבחרות מהשנתיים האחרונות, בליווי תרגילי כתיבה בקבוצות קטנות. המשכנו בהקשבה לחמישה בוגרות ובוגרים, ששיתפו כל אחד בנקודות מבטו על השנתיים האחרונות: רחל מימון-שוורץ (מחזור ח') שיתפה בתמונות מחיי משפחתה כאשת מילואימניק, ששירת מעל 400 יום; עידית קישינובסקי (מחזור ח') סיפרה על הכרה ותת-הכרה, ועל כוחה של תרבות לחצות גבולות באופנים מפתיעים; ליאור בניסטי (מחזור ד') תיאר את מאחורי הקלעים של "הותר לפרסום", מתוך חוויותיו כמודיע נפגעים במילואים; פורת סלומון (מחזור ג') סיפר על השתקה ודה-לגיטימציה בעולם התרבות הישראלי; וג'קי פערל (מחזור ז') דיברה על טראומה ופוליטיקה של חמלה, דרך מכתב שכתבה לתלמידיה רגע לפני תחילת שנת הלימודים.
את היום חתמנו בשיחה פתוחה שהתמקדה בתפקידנו כיחידים וכקהילה בזמן הנוכחי, ובניסיון לסמן כיווני פעולה משותפים להמשך.
הבוגרים ציינו בסוף היום שהמפגש היה מעמיק, משמעותי ואף אמיץ. הוא אפשר להם להתבונן מחדש במציאות הקשה והכואבת של השנתיים האחרונות, ולהבין עד כמה הם צריכים להמשיך ללמוד אותה ולהכיר אותה דרך עיניים נוספות וקולות מגוונים.
חן ארצי סרור, מנהלת התוכנית, הדגישה בסוף היום שצוות התוכנית עומד לרשות הבוגרות והבוגרים להמשך השיחה וחשיבה על ערוצי פעולה נוספים להמשך.


