מטרת תוכנית "עמדת מפתח" היא לחזק ולהעצים את בוגרות ובוגרי מנדל בשירות הציבורי בישראל, תוך חידוד והעמקת אתוס השירות הציבורי בישראל.

התוכנית מיועדת לבוגרות ולבוגרים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי, המונעים מתחושת שליחות ומחויבות לחברה הישראלית.

המחזור הראשון של התוכנית כלל ארבעה סמינרים שעסקו בסוגיות: אמון הציבור בשירות הציבורי; גיוס ושימור הון אנושי איכותי בשירות הציבורי; פיתוח מנגנונים לשותפות בין-מגזרית, בין-משרדית ובין השלטון המרכזי למקומי; ועתיד השירות הציבורי בישראל.

בנוסף, יצאו המשתתפות והמשתתפים למסע לימודי בברלין, שהתקיים ב-14-10 בנובמבר 2024, ט'-י"ג בחשוון תשפ"ה.

 

שלוש מטרות מרכזיות היו למסע:

  • למידה על השירות הציבורי בישראל באמצעות היכרות ומפגש עם משרתי ציבור בגרמניה – השוואת ערכי היסוד, האתגרים וההיגיון המערכתי והתרבותי-פוליטי של השירות הציבורי.
  • הבנת תהליכי עומק חברתיים הנובעים משינויים משותפים למדינות מערביות – העמקה בהבנת אופני ההתמודדות של משרתי ציבור עם שינויים אלו.
  • חיזוק הקשרים בין משתתפות ומשתתפי התוכנית, כדי להעמיק את מחויבותם לעשייה משותפת למען עתיד השירות הציבורי בישראל.
קרא עוד >

לו"ז

יום א' | 10 בנובמבר 2024 | ט' בחשוון תשפ"ההיכרות עם החברה הגרמנית בעבר ובהווה

"ההיסטוריה של הפוליטיקה" | יעל פרי

יעל היא יוצרת רב תחומית, חוקרת אדריכלות ומדריכת טיולים בברלין. הסיור שהנחתה כלל ציוני דרך היסטוריים במרכז העיר ברלין, שדרכם למדנו על איחוד הנסיכויות הגרמניות, על רפובליקת ויימאר ששלטה בגרמניה טרם השלטון הנאצי, על השואה ועל תקופת המלחמה הקרה.
האתרים המרכזיים שבהם ביקרנו:
שער ברנדנבורג, אנדרטת השואה, הבונקר שבו הסתתר היטלר מפני הפצצות בעלות הברית, חומת ברלין, וצ'ק פוינט צ'ארלי שהיה אחד המעברים בין מזרח ברלין למערבה, וכיום אתר היסטורי וסמל למאבק על החירות.

גרמניה אז והיום - אנטוניה ימין

"גרמניה אז והיום" | אנטוניה ימין

אנטוניה היא עיתונאית ישראלית, כתבת חדשות 12 בגרמניה. הרצאתה סקרה כמה מהאתגרים המרכזיים של גרמניה כיום:

  • ביזור הכוח והסמכות – בגרמניה 16 מדינות מחוז, כלומר 16 ראשי ממשלה ו-16 ממשלות שבהן מאות שרים. כלקח מהעבר, ומריכוז הכוח שהביא למימוש אידאולוגיית השלטון הנאצי, הקאנצלר אינו יכול לפעול כל עוד אין הסכמה פה אחד. עובדה זו מגינה על המדינה, אך מקשה על הפעילות.
  • חוסר יעילות – השירות ציבורי מסורבל וביורוקרטי, נוקשה וחסר גמישות מחשבתית. הקושי להגיב בעולם משתנה ובמצבי חוסר ודאות פוגם באמון הציבור.
  • פערים בין מזרח למערב – גרמניה משקיעה בקידום ובהטמעת ערכי הדמוקרטיה, אך יש לזכור שעד לפני 35 שנים תושבי מזרח גרמניה חיו בדיקטטורה תחת המשטר הקומוניסטי, ולפניו תחת המשטר הנאצי. אחרי נפילת החומה לא באמת נעשתה אינטגרציה בין מזרח גרמניה למערבה, ולמזרח אין אמון במערב. על רקע זה מתרחשת עליית הימין הקיצוני והמפלגות הפופוליסטיות.
  • שילוב מהגרים – המהגרים הרבים בגרמניה מאתגרים את החינוך לערכים דמוקרטיים, בעיקר כשהם מגיעים מתרבויות שאינן דמוקרטיות. כמו כן, אין ייצוג הולם של קבוצות מגוונות בשירות הציבורי.
שולחן קריאה - ד"ר דורי מנור

שולחן קריאה | ד"ר דורי מנור

דורי הוא משורר, עורך, מתרגם ומסאי. מייסד שותף ועורך ראשי בהוצאת "אלטנוילנד". דורי חשף אותנו לתופעה ייחודית: גדולי המשוררים העבריים, דוגמת אלתרמן, ביאליק, גולדברג, טשרניחובסקי ואחרים, כתבו שירה בשפה שלא הייתה שפת אמם. למעשה, עבור רבים מהם עברית הייתה שפה שלישית ואף יותר, ולכך משמעות ספרותית ולשונית מכרעת.

כדי להבין השפעה זו לעומק, התנסינו יחד בתרגום שיר של דן פגיס לאנגלית. הקשיים במעבר בין שפות תרמו להבנת הקשר בין חברה לתרבות, והבנת מקומה של שפה כמרכיב מרכזי בתרבות של אומה.

המפגש עם דורי התקיים בבית ברכט, ביתו האחרון של המחזאי, המשורר והבמאי הגרמני המפורסם ברטולט ברכט. כיום משמש הבית מוזיאון, ארכיון ומרכז לחקר עבודתו.

ראיונות עם נשות ואנשי שירות ציבורי בתפקידים מקבילים

ביום השני של הסיור הקבוצה התחלקה לזוגות לפי תחומי העיסוק, וכל זוג נפגש עם איש או אשת שירות ציבורי מתחום דומה. בפגישות משתתפי התוכנית שאלו את מקביליהם על האתגרים המקצועיים בתחום עיסוקם ודנו יחד בנושאים שנלמדו במסגרת התוכנית, למשל: כיצד להגביר את אמון הציבור במערכת? כיצד לוודא שיש קשר רציף בין המטה שקובע מדיניות לבין מבצעי המדיניות בשטח? מה היחס לאוכלוסיות מיעוט ולשאלת ייצוגן במערכת? כיצד לגייס ולשמר עובדים מוכשרים במערכת?

בתמונה: רנא שיבלי – רופאת נפת חיפה של משרד הבריאות הישראלי עם עמיתיה ממשרד הבריאות הגרמני.

שיחה עם עובדי PartMigG

מחלקת PartMigG היא המחלקה בסנאט של ברלין שעוסקת בשילוב מהגרים. אחד מאתגרי המחלקה הוא מציאת שילוב נכון בין רצון הממשל באינטגרציה מלאה של מהגרים ופליטים למוכנות אותו קהל יעד לעבור אינטגרציה. מדובר במהלך שאמור ליצור אמון הדדי, כך שהמהגרים יאמינו שהמערכת רוצה לשלבם כעובדים בתוכה והמערכת תאמין שעובדים אלו יכולים להשתלב באופן מיטבי.

עובדי המחלקה הציגו בפני הקבוצה את קורסי האינטגרציה שנולדו מתוך הבנת המערכת כי המהגרים מתכננים להישאר ואינם כוח עבודה זמני. לאור זאת, הוחלט כי יש להעביר אותם אוריינטציה לחברה הגרמנית וללמדם את התרבות והשפה הגרמנית. זה עשור הקורסים מועברים ללא עלות לכל המהגרים, מתוך רצון כן להקל עליהם את השילוב בחברה הגרמנית ובכלל זה בשוק העבודה.

סדנת יצירה מוזיקלית משותפת

סדנת TEAM ROCK! היא סדנה המשתמשת במוזיקה כדי לחוות עבודת צוות בדרך אחרת. את הסדנה הובילו אבישר לב ועמרי אברמוב, שניהם ישראלים המתגוררים ופועלים בברלין יותר מעשור. בסדנה למדנו להקשיב ולשתף פעולה בדרכים לא שגרתיות – כתבנו שיר, הלחנו, וגם ניגנו ושרנו אותו יחד:

לילה בברלין, מסע של תקווה / עבר הווה עתיד – מתחברים באהבה
פליטי המלחמה מחפשים קצת נחמה / מסיירים במדינה שמחפשת את עצמה

לא רק על הלחם, אמר מי שאמר / אצלנו הבוגרים עומדים על המשמר
לו"ז מרווח ושלל משימות / ומוקדם בבוקר עוד סבב תובנות

פזמון:
לכל אדם יש שם, תפקיד וייעוד / אנחנו במנדל עושים מנהיגות
עתיד טוב יותר לפנינו נפרש / רק אל תשכחו – Its all about us!

ברלין יא ברלין שוּ חיִלווּא יא ברלין / מעיל, צעיף וכובע – קור מהסרטים
היסטוריה ותרבות, הרבה מאוד טפסים / הכל עוד יסופר במחברת הקסמים

סיור ברייכסטאג

בניין הרייכסטאג נבנה בשנת 1894 והיה מקום מושבו של פרלמנט הקיסרות הגרמנית. במהלך ההיסטוריה הבניין עבר טלטלות רבות, כולל השריפה המפורסמת בשנת 1933, אירוע שהנאצים ניצלו כדי לחזק את שליטתם. לאחר מלחמת העולם השנייה נותר הבניין נטוש במשך עשרות שנים, ורק לאחר איחוד גרמניה ב-1990 שוחזר בידי האדריכל הבריטי נורמן פוסטר, כולל תוספת הכיפה השקופה המפורסמת. אפשר לצפות בדיונים הפרלמנטריים המתקיימים מתחת לכיפה, והממשל הדמוקרטי הפתוח מקבל ביטוי ויזואלי לאחד מערכיו המרכזיים – השקיפות. המשתתפות והמשתתפים סיירו בתוך הכיפה בליווי הסבר שהוסיף מידע על הבניין וסביבתו.

שיחה ב-BPB (הסוכנות הפדרלית לחינוך אזרחי) | פרופ' גרנוט וולפארם

ה-BPB נוסד בשנת 1952 ביוזמת ארה"ב, כדי להעלות מודעות פוליטית לערכי הדמוקרטיה, וכיום הוא גוף חשוב בחינוך האזרחי והפוליטי בגרמניה, מתוך אמונה שמודעות פוליטית קריטית לשמירה על חברה דמוקרטית ולמניעת משטר טוטליטרי בעתיד.

פרופ' וולפארם הסביר כי הסוכנות אמנם ממשלתית וכפופה למשרד הפנים, אך היא גוף עצמאי וניטרלי מבחינה פוליטית, מה שמאפשר ניהול שיח ביקורתי על הממשלה. הפרופ' ציין שכאשר הוקם, הארגון היה פחות ניטרלי ושימש לפרופגנדה של המערב נגד המזרח. ב-1976, לאחר דיונים מעמיקים, גובש קונצנזוס לפעילות ה-BPB שכלל את העקרונות הבאים:

  1. ניטרליות פוליטית ואיסור אינדוקטרינציה.
  2. פתיחות ומתן אפשרות לדעות שונות ומגוונות, תוך הימנעות מהצגת פתרון אחד אלא הצגת מגוון פתרונות כולל המורכבות והמחירים שלהם.
  3. הימנעות מהכוונה לעמדה מסוימת מתוך הבנה שהציבור כולל אוסף פרטים בעלי אינטרסים ורקע שונה.
  4. חיזוק היכולת של אדם לבחון מצבים ולהגיע למסקנות עצמאיות.

אתגר נוסף הוא חיבור המזרח-גרמנים, המהגרים והצעירים לחוקה הגרמנית הממוקדת בזכויות אדם ושאר ערכים דמוקרטיים. השאיפה היא ליצור הזדהות עם החוקה, כבסיס לשילוב בחברה הגרמנית.

שוטטות מונחית "המרחב הציבורי כמשקף ערכים אידאולוגיים" | יעל פרי

שוטטנו בכיכר פוטסדאם – כיכר עירונית מרכזית וצומת תנועה ראשי. הכיכר הייתה בשיאה בתחילת המאה ה-20 כמרכז התחבורה הסואן ביותר באירופה, ולב חיי הלילה בברלין. צורת הכוכב שיוצרים מפגשי הרחובות סביב הכיכר זכתה למעמד אייקוני, בדומה לכיכר פיקדילי בלונדון ולכיכר טיימס בניו יורק. הכיכר וסביבתה נחרבו כמעט לחלוטין בהפצצות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, מכיוון שהכיכר שכנה בקרבה יחסית למטהו של היטלר, ורוכזו בה מבני ממשל נאציים.

לאחר המלחמה הפכה הכיכר לאזור חיץ ולמשולש גבולות בין שלושה אזורי שליטה שונים, והייתה שטח הפקר במשך 28 שנות חלוקת העיר. מצידה המערבי נבנו עמדות תצפית עבור הסקרנים להציץ בהתרחשויות מאחורי מסך הברזל, ומצידה המזרחי הוצבו אמצעי ביטחון ושליטה למניעת מעבר ממזרח העיר למערבה.

עם איחוד גרמניה זכה אזור הכיכר לתשומת לב מחודשת. 600 דונם פנויים בלב בירה אירופית הפכו בין רגע למכרה זהב נדל"ני, ובשנות ה-90 היה האזור לאתר הבנייה הגדול ביותר באירופה. אדריכלים ידועי-שם יצרו בו מבנים מרשימים, אך הדעות בנוגע להצלחת הפרויקט חלוקות.

"מה מערער את ערכי היסוד של הרפובליקה הגרמנית?" | ד"ר עפר ולדמן

עפר הוא מומחה להיסטוריה של גרמניה וליחסי גרמניה-ישראל. כותב ומשדר טור פוליטי, תוכנית תחקירים והסכת, וגם מרצה ופרשן אורח בטלוויזיה ובעיתונות הגרמנית. עפר סקר תחנות היסטוריות בעבר של גרמניה, והתמקד בשלוש קבוצות חברתיות המאתגרות את השירות הציבורי בגרמניה כיום:

  1. תושבי מזרח גרמניה: גרמניה לא באמת פעלה לטובת איחוד, והמזרח גרמנים מנותקים מהמערב ומאירופה ומופלים לרעה בשכר ובתנאי המחיה. כך נוצר גם ניתוק אידאולוגי מהערכים הדמוקרטיים שבהם דוגל המערב.
  2. הדור הצעיר: נוטה ימינה פוליטית על רקע עליית הלאומנות הגרמנית, במיוחד לנוכח המרחק הדורי ממלחמת העולם השנייה וללא הזיכרון ההיסטורי של הדורות שחוו את ההרס והחורבן.
  3. המהגרים: חשים שלא מתייחסים אליהם בכבוד וחלקם מאתגרים את תרבות הזיכרון הגרמני שמבחינתם אינו רלוונטי להם.

לסיכום ציין עפר שגרמניה מצויה כיום במתח זהותי: האם היא מדינת העם הגרמני צאצאי הפרוסים, או מדינת האוכלוסייה הגרמנית כולל המהגרים ממגוון מדינות?

רסיטל בבית התזמורת הפילהרמונית

הקשבנו לרסיטל של לאנג לאנג – פסנתרן סיני שהגיע למעמד אחד הפסנתרנים המיומנים בעולם כבר בשנות ה-30 לחייו. רבים רואים בו את אחד הנגנים הקלאסיים המוכשרים והמקצועיים בעולם בימינו. הוא החל לנגן בפסנתר בגיל 3 וכבר אז בלטו הריכוז והכישרון המובהקים שלו, כמו גם יכולת ההבעה שלו שהקדימה את גילו הכרונולוגי בשנים רבות.

קרן ברטלסמן ופעילותה נוכח אתגרי החברה הגרמנית | סטפן וופל

קרן ברטלסמן היא קרן פרטית עצמאית הפועלת בגרמניה משנת 1977. מטרות הקרן הן קידום רפורמות ודמוקרטיזציה תוך מעורבות פעילה בפוליטיקה, בכלכלה, בחברה ובחינוך. הקרן מממנת רק מיזמים שטיפחה בעצמה ואינה גוף מימון או תמיכה במיזמים אחרים. פעילויותיה כוללות מחקר, פרסום ועידוד דיון ציבורי בנושאים שונים שבתחום התעניינותה באמצעות פרסום ניירות עמדה, עריכת כנסים, ימי עיון, הסברה וכדומה

בשנת 2000 הקימה הקרן תוכנית מנהיגות גרמנית-ישראלית שמשתתפים בה בכל שנה 20 איש, מחציתם גרמנים ומחציתם ישראלים. בכל שנה התוכנית מתמקדת בתחום אחר, למשל: מדיה ותקשורת, חוסן וביטחון.

סטפן סיפר על המיקום מורכב של גרמניה ביחס לישראל: מצד אחד היא מחויבת לישראל ולעם היהודי, ומצד שני, היא מחויבת לבית הדין הבינ"ל לזכויות אדם, וגרמנים רבים לא מבינים את אופן הפעולה של ישראל כיום. למתח הזה נכנסת הפקידות של השירות הציבורי שאמורה לאפשר חופש ביטוי מירבי, אך גם לחסום ביטויים אנטישמיים.

 

פאנל על הערכים המנחים את השירות הציבורי בגרמניה

  • בפאנל התארחו שלושה בכירים בשירות הציבורי הגרמני:
    פרופ' ארן שונבום – נשיא האקדמיה הפדרלית למנהל ציבורי במשרד הפנים, המכשירה אנשי ציבור לתפקידם במערכת הציבורית.
  • קלאוס מאייר-כברי – ראש מחלקה ד' במשרד המשפטים הפדרלי.
  • כריסטיאן מוס – מנהל חטיבה לעניינים אירופיים באיגוד עובדי השירות הציבורי הגרמני.

 

הפאנל נפתח בבירור הערכים המנחים את השירות הציבורי בגרמניה: ניטרליות, מחויבות לערכים דמוקרטיים ובראשם כבוד האדם, מחויבות לחוקה (זכויות אדם וצדק חברתי) לחוקי המדינה, ולתפקיד.

דנו בחשיבות שיש לייעוץ המקצועי שאנשי ונשות השירות הציבורי נותנים לדרג הפוליטי, ובחשיבות ההגנה על ערכי הדמוקרטיה ולא על החוק בלבד.
עסקנו גם בקושי לגייס אנשים מוכשרים לשירות הציבורי בגלל רגולציה קשוחה וחוסר גמישות. מדובר בבעיה אקוטית היות שעובדים רבים מתקרבים לגיל פרישה. כולם הסכימו שיש ליצור מערכת תגמולים שתעודד את הדור הצעיר להצטרף לשירות הציבורי, והודגשה חשיבות הרקע המקצועי והתרבותי המגוון.

לסיום, המשתתפים דנו בסרבול התהליכים והחוקים בגרמניה ובמיקוד יתר בתהליכים במקום בתוצאות. חלקם טענו שהביורוקרטיה במקומה אך חשוב להקפיד על מהירות התהליכים, מכיוון שאיטיות וחוסר ייצוג הם שניים מהגורמים לאובדן אמון הציבור.

סדנת השוואת אתוסים

המשתתפים נחשפו דרך מאמר לאתוס השירות הציבורי בגרמניה, והשוו אותו לקוד האתי של נציבות שירות המדינה בישראל. ראינו כי בשתי המדינות מושם דגש על נאמנות לחוק, על ניטרליות ואובייקטיביות, על שוויון והגינות, ועל נאמנות לציבור. שמנו לב שגם יש דמיון בין הציפייה הישראלית והגרמנית לטוהר מידות, יושרה, הגינות והצהרה על ניגוד עניינים אם קיים.

לצד הדמיון שמנו לב גם להבדלים ערכיים בין גרמניה לישראל, הקשורים לתפיסת הצדק בקרב ההנהגה הגרמנית. תפיסה זו מקבלת ביטוי בחוקה ובחוקי היסוד ששמים דגש על כבוד האדם וחירותו, שוויון ועוד.

ההשוואה הובילה אותנו לחשיבה על הפערים הקיימים בישראל בין האתוס המוצהר לאופן ההתנהלות בפועל. למשל, העובדה שאין מספיק כוח אדם בשירות הציבורי פוגעת ברצון לתת שירות שוויוני לכלל האזרחים; או חוסר היציבות הפוליטי שגורם לשירות הציבורי להיות נתון לגחמות ולכן פחות יעיל ומקצועי.

סיכמנו בכך שפעולה לפי החוק היא הבסיס ההכרחי, אך על השירות הציבורי לסגל לעצמו נורמות התנהגות שדורשות מחויבות לצדק ולמוסר מעבר למה שדורש החוק.

ערב אימפרוביזציה במרכז צוזאמן

מרכז צוזאמן הוא מרכז קהילתי המציע מגוון פעילויות ואירועים לקהילה הישראלית בברלין, ארוחות שישי, סדנאות והרצאות, אירועי תרבות, חוגים ופעילויות חינוכיות. במרכז פגשנו את נעה לייבו, מנחה ושחקנית תיאטרון פלייבק ישראלית הנעה בין ברלין לאיטליה. נעה שמעה מחברות וחברי הקבוצה על סיטואציות מרגשות, מצחיקות ומפתיעות שקרו להם במהלך המסע בברלין והמחיזה אותן בכישרון רב.

סדנת עיבוד וסיכום

יחידת העיבוד של המסע הורכבה מארבע תחנות, ובכל אחת נעשה שימוש במדיום שונה: כתיבה, אודיו, וידאו ותמונות סטילס.

בשיחת הסיכום כל אחד ואחת שיתפו באופן שבו הם בוחרים לסכם את תובנות המסע והעניקו את אחת התמונות לחבר/ת הקבוצה עם הקדשה אישית.

כמה מהתובנות המרכזיות שעלו בסיכום:

  1. היציאה החוצה, הלמידה מאחרים, והיכולת להיות בנוכחות מלאה העניקו פרספקטיבה למתרחש בישראל ואף תקווה ואופטימיות לכך שישראל תוכל להשתקם אחרי התקופה המורכבת והקשה שהיא מצויה בה כעת.
  2. חשיבות ההיכרות עם מהלכים חוצי מדינות המרחשים בכל העולם, כגון עליית הימין הקיצוני, הניסיון לחנך לערכים דמוקרטיים, חוסר ההיכרות של הדור הצעיר עם לקחי העבר ועוד.
  3. לפעמים היעד ברור אך הדרך הטובה להגיע אליו אינה ברורה. הדבר ניכר במגוון מהלכים שגרמניה יזמה שככל הנראה לא נעשו על הצד הטוב ביותר (למשל אופן האיחוד בין מזרח למערב) למרות הרצון הטוב. ניתן להשליך מכך גם על אופן הביצוע של מהלכים בישראל.
  4. חשיבות ההרהור והערעור על המובן מאליו: בגרמניה ראינו שהמובן מאליו הוא הערכים הדמוקרטיים המעוגנים בחוקה, בעוד השירות הציבורי הוא שומר הסף של הדמוקרטיה. היה ניכר שאנשי ונשות השירות הציבורי רואים את תפקידם כהגנה על הדמוקרטיה. הדבר מעלה שאלות לגבי ה"לשם מה?" המניע את השירות הציבורי בישראל, ואת שאלת ההסכמה על מניע שכזה.

הבנת האופן שבו ההיסטוריה והתרבות מעצבות את החברה ואת השירות הציבורי מעלה מחשבות בדבר הגורמים המעצבים את החברה הישראלית, אפשרויות השינוי שלהם והצעדים הנדרשים להעצמת חוסנה של החברה הישראלית.

ביקור במוזיאון ההיסטוריה של גרמניה

עם השאלות והתהיות מסדנת הסיכום יצאנו לבקר בתערוכה "הדרך שלא נבחרה: דברים היו יכולים לקרות אחרת". בתערוכה מוצגים 14 אירועים מכוננים בהיסטוריה הגרמנית, ונבחנות הסתברויות של היסטוריה שלא התממשה, שנמנעה בשל צירופי מקרים, סוכלה או הופרעה, לעיתים באופן מקרי לחלוטין.

התערוכה ממחישה כי אירועים היסטוריים היו יכולים להתרחש אחרת, ובדרך זו, אבני דרך נבחנות באור חדש מתוך הבנה של ההיסטוריה כתוצאה של מערכים, החלטות, פעולות ומחדלים.

המחשבה על "מה היה קורה אם…" פקחה את עינינו וגרמה לנו לדמיין באופן אחר גם את ההיסטוריה הישראלית ואת תפקידי המפתח שאנשי ונשות השירות הציבורי ממלאים בתוכה.

משתתפים

רננה גלפז מוקדי

שופטת, בית המשפט המחוזי בנצרת, משרד המשפטים | בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בשירות הציבורי בצפון מחזור ד'

רבקה חיידר

מנהלת נפה במחוז הצפון, משרד הרווחה | בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בשירות הציבורי בצפון מחזור א'

יפעת הרמן

מנהלת סניף חיפה וחברת ועדת קרן מפעלים/קרן סיעוד, המוסד לביטוח לאומי | בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות אזורית בצפון מחזור ג'

האשם חוסיין

מנהל הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים, משרד ראש הממשלה | בוגר תוכנית מנדל לפיתוח מנהיגות חינוכית צעירה בפריפריה מחזור א'

דליה שמואלי

מנהלת תחום גמלאות בכירה, המוסד לביטוח לאומי | בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בשירות הציבורי בצפון מחזור א'

דוניא נאסר

סגנית נשיא בית משפט השלום מחוז הצפון, שופטת בית משפט השלום בקריית שמונה | בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בשירות הציבורי בצפון מחזור ג'

ברכה עמר

יועצת הנציב לענייני מגדר, שירות בתי הסוהר | בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בשירות הציבורי בצפון מחזור ד'

אתי כהן

ממונה מחוזית, אגף בכיר משפחות ילדים ונוער בקהילה, משרד הרווחה | בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בשירות הציבורי בצפון מחזור ב'

אפי הורוביץ

מנהל תוכן של תוכנית הכשרת צוערים לשירות המדינה, נציבות שירות המדינה | בוגר תוכנית מנדל למנהיגות נוער מחזור א'

אלי גוזלן

מפקד מג"ב מחוז דרום, משטרת ישראל | בוגר תוכנית מנדל למנהיגות בשירות הציבורי בצפון מחזור ב'

גיורא יהלום

מנהל אגף תרבות, עיריית תל אביב יפו | בוגר תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית מחזור ד'

איה חיראדין

מנהלת האגף לחינוך דרוזי וצ'רקסי, משרד החינוך | בוגרת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית מחזור ח'

לחצו כאן לפרטים נוספים ולהרשמה למחזור השני של תוכנית עמדת מפתח