המלחמה הדיגיטלית הראשונה שלנו

כנס בנושא מאפייניה הייחודיים של המלחמה הדיגיטלית

"המלחמה הדיגיטלית הראשונה שלנו" הייתה כותרת מפגש הלמידה שהתקיים בחודש בספטמבר 2024, אך למעשה זו לא באמת המלחמה הדיגיטלית הראשונה. ישראל, כמו לא מעט מדינות אחרות בעולם, נלחמת ומותקפת גם בזירה הדיגיטלית. בתחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, חוותה אוקראינה מתקפות סייבר משמעותיות על תשתיותיה. אף שרוסיה לא לקחה עליהן אחריות, הממשל האוקראיני הקים צבא האקרים: סגן ראש ממשלת אוקראינה פרסם בקבוצת טלגרם רשימת נכסים דיגיטליים רוסיים לתקיפה ותשתיות דיגיטליות אוקראיניות להגנה, וקרא להאקרים מכל העולם להתנדב ולסייע למי שנתפסה במלחמה כאנדרדוג. בתוך יום אחד הצטרפו לקבוצה 9,000 האקרים מתנדבים מכל רחבי העולם.

הסיפור הזה מדגים בצורה יפה את ההבדל בין התפיסה הישנה של שדה הקרב כפיזי בלבד ובעל גבולות ברורים לבין המציאות החדשה יחסית. במערכות ובמלחמות האחרונות, ובמלחמה הזו במיוחד, הגבולות נפרצים לכל עבר: שדה הקרב נמצא גם במחשבים שלנו, וגם במכשירים הניידים שבכיסים שלנו. כולנו משתתפים במלחמה – גם אם איננו מודעים לכך. ברשתות החברתיות מתנהל קרב על התודעה; כלי בינה מלאכותית מנתחים כמויות מידע אדירות כדי לסייע בקבלת החלטות בזמן אמת; תשתיות מדינה ענקיות מאוימות על ידי מתקפות סייבר.

אך המלחמה הדיגיטלית אינה רק הכלים הטכנולוגיים. היא נוגעת בערכים האנושיים הבסיסיים: האמת מאוימת, והחירות לבחור ולהבין נמצאת תחת מתקפה קשה. רשתות השפעה זרות מתערבות ושולטות במידע שאנו רואים. האופן שבו אנו חושבים ומבינים את המציאות נשלט ומעוות על ידי גורמים שקשה מאוד לאתר, לשייך או לנטרל.

עם זאת, המלחמה הנוכחית גם הראתה לנו שלהיבטים הדיגיטליים יש תועלות רבות: התארגנות החברה האזרחית לסייע ולהציל התאפשרה בזכות היכולת לגייס המונים במהירות. תוכנות בינה מלאכותית סייעו באיתור ובזיהוי נעדרים. היכולת לשלוח מיקום בזמן אמת סייעה להציל את חיי חלק ממשתתפי מסיבת ה"נובה" ותושבי הקיבוצים.

לבוגרות ולבוגרי מנדל, מנהיגים ומנהיגות חברתיים – יש חובה להעמיק בהבנת השלכות המלחמה הדיגיטלית על הערכים האנושיים. יש לנו אחריות להיות שחקנים מודעים ומשפיעים: ללמוד, ללמד, ולהשתתף בקבלת החלטות. לעיתים נדמה שזה גדול מדי, מרוחק, קשור לטכנולוגיה שאולי אינה בליבת העיסוק. אבל דווקא מכיוון שהחיים משוקעים בטכנולוגיה עד שהיא הופכת לשקופה, השפעותיה נמצאות על שולחן העבודה של כל איש ואישה בעולם.

במהלך מפגש הלמידה נבחנה תמונת המאקרו של המלחמה הדיגיטלית: מתקפות על התודעה, טרור פסיכולוגי, אתגור תפיסות מציאות, תקיפות סייבר, אתגור מדינות הריבון ועוד. ד"ר כרמל וייסמן הציגה מחקר חדש העוסק בתיעודים העצמיים מיום 7 באוקטובר ועמדה על ההבדלים המהותיים בינם לבין עדויות ממלחמות קודמות. מה גורם לאדם שנמצא בסכנת חיים, תוך כדי מנוסה, לשלוף את הטלפון ולמסור עדות? באיזה אופן מאותגרת כך החשיבה המקובלת על תגובה אנושית למצבי סכנה (Fight, Flight, Freez)?

ד"ר תומר שדמי דיברה על אתגור המדינה הריבונית על ידי התאגידים הגדולים ועל תפקיד הרגולציה ואחריות המדינה בוויסות השלכות המודלים הכלכליים של התאגידים, ודמיינה יחד עם המשתתפים אפשרות של רשת חברתית מיטיבה.

את המפגש סיכמה שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, שפרס ידע ומחקרים חדשים על המרחבים הדיגיטליים ותרומתם להקצנה בחברות דמוקרטיות, ושיתף במחשבותיו על תפקיד המנהיגות החברתית בימים אלו.

את המפגש ליוו שתי תערוכות המשלבות מציאות רבודה: התערוכה הראשונה עסקה בשקר ואמת במרחבים הדיגיטליים, והשנייה ביצירות וביוזמות של בוגרות ובוגרים אחרי 7 באוקטובר.

מלחמה דיגיטלית