"כמה מהבעיות הדחופות ביותר אינן מחייבות פעולה מיידית דווקא, אלא תשומת לב וחשיבה מעמיקה, ואנשי רוח בעלי שיעור קומה ורעיונות מעוררי השראה עשויים לחולל שינוי של ממש" (שלמה פוקס)
הערכים ההומניסטיים מציבים במרכז את כבוד האדם וחירותו, את השוויון בין בני אדם, את האחריות לזולת ואת ההכרה בכל אדם כתכלית בפני עצמו. אלא שהערכים הללו אינם מתקיימים רק מכוח ההסכמה עליהם. הם עומדים למבחן בשפה שבה אנחנו מדברים, באופן שבו אנחנו מנהלים מחלוקת, ביחס למי שאינו משתייך לרוב, וגם בהחלטות יומיומיות המתקבלות בשם היעילות, הביטחון או הדחיפות. בתקופה של קיטוב ושינויים טכנולוגיים מואצים, יש צורך לחזור ולשאול מה אנחנו חייבים זה לזה ואיזו חברה אנו מבקשים לקיים.
השפעה על חייהם של אחרים היא חלק בלתי נפרד מתרבות ומנהיגות. דווקא במציאות התובעת הכרעות מהירות ופתרונות יעילים, נדרשות אותה "תשומת לב וחשיבה מעמיקה" שעליהן כתב שלמה פוקס, וחזרה אל שאלות היסוד שאין להן מדדי ביצוע: מהו צדק, מהי חברה ראויה, אילו יחסים ראוי לטפח, ומה איננו מוכנים לעשות גם למען מטרה רצויה.
עולמות הרוח והתרבות אינם קישוט לעשייה המנהיגותית, וגם לא הפוגה ממנה. ספרות, אומנות, הגות והיסטוריה מפגישות אותנו עם חיים שלא חיינו ועם נקודות מבט שאינן שלנו; הן חושפות את הערכים החבויים בשפה, מערערות על מה שנראה טבעי והכרחי ומרחיבות את גבולות הדמיון המוסרי.
העבודה בתחום זה ביחידת בוגרות ובוגרי מנדל מבקשת להפוך את המפגש עם רוח ותרבות למשאב חי בעשייתם של בוגרות ובוגרי הקרן: משאב המחדד את שיקול הדעת, מעורר סקרנות ויצירתיות, ומזכיר שגם בתוך מערכות גדולות, מי שנושאים בתוצאותיהן הם תמיד אנשים.
מפגש ראשון: כ"ט בנובמבר 1947
תהליך קבוצתי ייחודי להתמודדות עם אתגרים מערכתיים סבוכים