מיתוס המוטיבציה

מפגש שלישי במסגרת סדרת מפגשי מכסחי המיתוסים – "אמיתות" חינוכיות שחשוב להפריך

במפגש השלישי בסדרת "מכסחי המיתוסים" נעסוק בתופעה שכל אנשי החינוך מכירים מקרוב: התלמידים לא לומדים – למרות מאמצים נרחבים ומתמשכים של המורים.

ההסבר הרווח הוא פשוט לכאורה: אין להם מוטיבציה, ואי אפשר ללמד את מי שאינו רוצה ללמוד.

מכאן נגזר גם הפתרון המקובל – לחזק את המוטיבציה: לייצר עניין, להעמיק רלוונטיות, לעודד, לחזק, לבנות קשר אישי, לפתוח שיח רגשי.
אלא שלא פעם זה לא עובד. המוטיבציה נותרת נמוכה, והלמידה אינה מתרחשת.

כך נוצר מעגל של חוסר אונים ותסכול: המורים ממשיכים ללמד, התלמידים ממשיכים לא ללמוד.
"אפשר להביא את הסוס אל השוקת, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות".

זהו מיתוס המוטיבציה. מיתוס זה רלוונטי יותר מתמיד במציאות החיים הישראלית בשנים האחרונות.
לפיכך נשאל גם האם ראוי ואפשר ללמד כאשר הן מורים והן תלמידים נתונים בחוויה מתמשכת של חוסר אונים ומצוקה ונחקור את הנאותות של הציפיה מהתלמידים ללמוד בזמן מלחמה ומאידך את הלגיטימיות של הוויתור על כך.

האם יש דרך אחרת להבין את התופעה – ואולי גם להתמודד איתה?

המפגש יתקיים בבית קרן מנדל, ירושלים, בהנחיית אילן רופין – חבר צוות ביחידת בוגרות ובוגרי מנדל ומרצה במחלקה להכשרה להוראה באוניברסיטה העברית.