סמר עבאס שעבאן

עובדת קהילתית ומתכננת ערים, מייעצת לארגונים ולמשרדי ממשלה בתכנון פרויקטים ופיתוח תוכן מבוסס נתונים. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בתכנון ערים מהטכניון. אם לשלושה, מתגוררת בסחנין. בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות אזורית בצפון, מחזור ג'

01

"אִם אָדָם/ הָיָה מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו חוּט/ לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ,/ מֶה הָיָה מְסַמֵּן אַחֲרָיו,/ אֵיזוֹ דֻּגְמָה, / מִשָּׁם עַד שָׁם, קַו דַּק/ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה./ רִשּׁוּם רָגִישׁ וּמְדֻיָּק/ וְתָמִיד נִרְגָּשׁ." חיה שנהב

מה מעשיי? איזה מהלך אני מובילה?

לאחר שסיימתי את תוכנית מנדל למנהיגות אזורית בצפון, התחלתי לקדם את נושא התחבורה הציבורית הגמישה בסחנין. קודם כאקטיביסטית, אחר כך כאחראית תחבורה ציבורית בעירייה ובשלוש השנים האחרונות ניהלתי את תוכנית הזירה לחדשנות בעיריית סחנין שאחד מנושאיה המרכזיים היה הניידות. במסגרת זו הובלתי מהלך כולל לשיפור הניידות והקישוריות במרחב העירוני והבין-עירוני, באמצעות פתיחתם של שני קווי תחבורה ציבורית במיניבוסים, שישה קווים עירוניים לתושבים שמשרתים בין היתר סטודנטים וחולים שרוצים לנסוע בתחבורה ציבורית למכללות ולבתי חולים בצפון. כמו כן, מאחר שבסחנין יחס הרכבים הפרטיים לאוכלוסייה עומד על 1:2, קידמתי יוזמות לכינון סביבה שמעודדת ירידה בשימוש ברכב פרטי. כך, למשל, חתרתי לעידוד תחבורה שיתופית, ותכננתי מדרכות עם הצללה, נתיבי אופניים, קולרים עם מים לשתייה כדי לעודד הליכה ורכיבה על אופניים.

תוכנית מנדל למנהיגות אזורית בצפון עזרה לי להתמקד. מיקוד זה אולי התרומה החשובה ביותר של מנדל לעשייה שלי. הייתי מתכננת ערים ועבדתי במחלקת רווחה, במהלך התוכנית במנדל הבנתי שאני צריכה לקחת את תכנון הערים ולהשתמש בו כמנוף לעשייה הרבה יותר רחבה, שתסייע לתושבים במישורים רבים יותר.

 

 

02

"וִיהֵא בֵּיתֵנוּ קָשׁוּר לְחוּט צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל / קְפִיצִי וְרוֹטֵט כַּעֲפִיפוֹן יָחוּג סִדְקֵי חַלוֹנוֹת מֵאֲלֵיהֶם יִבָּקְעוּ בְּקִירוֹתָיו / 
כּקִמְטֵי חִיּוּךְ מִתְמַשֵּׁךְ". רבקה מרים

איפה הבית שלי? מהו המרחב שבו אני פועל.ת?

הבית האהוב והמועדף עליי הוא הקהילה. אני מייעצת לארגונים ולמשרדי ממשלה בנושא, ומסייעת לעובדים ולארגונים בקהילה שמבקשת לפתח שירותים קהילתיים ותוכניות קהילתיות בחברה הערבית. הנושא הכללי הוא תמיד פיתוח שירותים שיועילו לאיכות החיים של התושבים בכל מיני תחומים – פיזיים וחברתיים. תחבורה זו רק דוגמה אחת, אבל אני עוסקת גם בתחומים של placemaking, צדק חברתי ומגדרי וכן מניעת עוני והדרה. כמנהלת תחום חברה ערבית הקמתי מרכזים לצדק חברתי במג'דל כרום, בטמרה ובג'לג'וליה, וגם בנצרת אקים מרכז כזה בקרוב. פיתוח השירותים לקהילה נשען על חשיבה אזורית מבוססת נתונים, כשכדי לקדם את כל הנושאים החשובים של שימוש במרחב הציבורי, נוער בסיכון, תחבורה ועוד, קודם מתבצע מחקר, נערכים ראיונות, ורק אחר כך מגיע השלב של העלאת רעיונות לפתרונות וכתיבת תוכניות עבודה.

03

"אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר בְּיַם סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם/
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל זֶה שֶׁהָלַךְ לְפָנָיו/
וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת"
יהודה עמיחי

איפה הבית שלי? מהו המרחב שבו אני פועל.ת?

כל הזמן יש לצדי ואיתי הרבה פעילים ופעילות שמתכננים ומבצעים יחד איתי את הפרויקטים, וכן פורומים של קולגות וצוותים שמיישמים ומוציאים לפועל תוכניות למען איכות חיים יותר טובה לתושבים. בנוסף, העמותות ומרכזי הצדק החברתי בחברה הערבית הם שותפים מצוינים לעשייה שלי. בימים אלה, למשל, אני מייעצת לעמותה שרוצה לפתח את כל נושא התחבורה בשלטון המקומי, לא רק בחברה הערבית, ואני מסייעת להם לבחון את נושא התחבורה בראייה מגדרית. גם אוניברסיטאות – הקליניקה האורבנית באוניברסיטת תל אביב והפקולטה לתכנון ערים בטכניון שיתפו איתנו פעולה בנושא הקישוריות כשעבדנו בתוכנית "הזירה" בסחנין ואפילו בצלאל היו שותפים לחשיבה. גייסתי הרבה מאוד אקדמאים לתהליכי התכנון, התרומה של מוסדות המחקר היא משמעותית מאוד.

04

"הַשָּׁמַיִם אֵינָם נוֹפְלִים כְּשֶׁעָנָן אֶחָד מִתְפָּרֵק" טלי וייס

מה היה הרגע הכי קשה בעשייה שלי? ומה מעניק לי כוח להמשיך?

הרגעים הקשים ביותר שלי בעשייה הם כשאני מבינה שאני נדרשת להיאבק על זכויות שלאזרחים אחרים בחברה הן מובנות מאליהן.

מה שמעניק לי כוח זה חופש הפעולה שלי, שנובע מכמות הצרכים האדירה שאני מזהה, ושאני שואפת לתת להם מענה מדויק. העבודה שלי היא מגוונת וכוללת קשת שלמה של צרכים חיוניים של תושבים שאני הנציגה שלהם. הידיעה שיש לי הרבה כלים והרבה יכולות לפעול לשינוי כל כך נדרש, נותנת לי כוח.

 

05

"לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם / לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל". לאה גולדברג

מה אני עושה כדי לחדש את המחויבות שלי למשימה? כדי לשמר את כוחותיי?

אני לומדת כל הזמן, מחדשת ומפתחת את הידע והיכולות שלי. בשגרת העבודה אני מתעדכנת באופן תדיר בחידושים בנושאים הרלוונטיים, שומרת על קשר עם קולגות מהתחום, ומפתחת יוזמות משלי לשיפור הנושא. בין היוזמות שפיתחתי לאחרונה, הנחיתי קבוצת נשים בנושא שימוש בתחבורה ציבורית כולל הנפקת רב קו ושימוש באפליקציות ייעודיות לתחבורה.

06

"בֶּאֱמֶת? בְּחַיַּיִךְ. מַמָּשׁ לֹא יָדַעְתִּי. / זֶה בִּכְלָל לֹא עָלָה
עַל דַּעְתִּי." אווה קילפי

מה למדתי לאחרונה או מה הצליח להפתיע אותי?

למדתי שיש הרבה אנשים טובים שרק מחפשים הזדמנויות לקחת חלק ביוזמה מיטיבה חברתית. דבר נוסף שלמדתי הוא שלפעמים הפתרון נמצא, רק צריך שמישהו ידרוש אותו. כלומר, הצורך קיים ומזוהה, אבל גם הפתרון קיים, ומה שנדרש זה למצוא את הדרך לממש אותו. לאורך הדרך המקצועית שלי גייסתי מיליונים למען הפתרונות הרצויים, שלא הייתי בהכרח בטוחה שאצליח לגייס אותם. עוד דבר שלמדתי הוא שלפעמים שכנוע ברוח טובה עובד יותר טוב ממאבק. למשל, כל הנושא של השאטלים בסחנין, שהם מעין מיניבוסים של עשרה אנשים שנכנסים לכל הסמטאות, התחיל בזה שצילמתי סרטון בג'דיידה שמדגים את האפשרות הזו,  ואיתו הלכתי למשרד התחבורה. בסוף, ג'וינט אשלים הצליחו ליישם את התוכנית גם בסחנין. לא לוותר, להיות מחוברים לצורך וגם משוכנעים ברעיונות שלנו. השכנוע מדבק.

07

"עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק / כּמָּה צָדַקְתִּי וְכַמָּה טָעִיתִי/ וְיוֹדֵעַ מָה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן." יהודה עמיחי

מהי תמונת העתיד שאני חולמת להגשים?

אני חולמת שמספר הרכבים הפרטיים ירד, ושהשימוש ברכבת בניידות בין עירונית יגבר. אני חולמת על גשרים להליכה, על מסלולי אופניים, על מרחב ציבורי בטוח לשהייה, שיאפשר ניידות יותר קלה, מהירה ובטוחה ביישובים בכלל ובחברה הערבית בפרט, הגיע הזמן. אני חולמת על מימוש של עקרון הצדק בכל השירותים שהחברה הערבית זכאית להם. בכלל, אני רוצה שכולם ימלאו חובות ויקבלו את הזכויות המגיעות להם.