איה חיראדין

אשת החינוך איה חיראדין מנהלת את אגף החינוך הדרוזי והצ'רקסי במשרד החינוך. היא תושבת חורפיש, וניהלה את בית הספר הניסויי היסודי 'סולטאן אלאטראש חורפיש', כמנהלת בית הספר הראשונה בחברה הדרוזית. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובחינוך ותואר שני בייעוץ חינוכי בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה. איה היא בוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית, מחזור ח'

01

אִם אָדָם/ הָיָה מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו חוּט/ לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ,/ מֶה הָיָה מְסַמֵּן אַחֲרָיו,/ אֵיזוֹ דֻּגְמָה, / מִשָּׁם עַד שָׁם, קַו דַּק/ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה./ רִשּׁוּם רָגִישׁ וּמְדֻיָּק/ וְתָמִיד נִרְגָּשׁ." (חיה שנהב)

מה מעשיי? איזה מהלך אני מובילה?

במסגרת תפקידי כמנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי במשרד החינוך, בניתי תוכנית אסטרטגית וכחלק ממנה תכנית "חינוך לקריירה 3-30", מתוך אמונה שחינוך לקריירה מתחיל מהגיל הרך וממשיך עד הצבא, האקדמיה ואפילו אחרי, והשמה מקצועית לאקדמיה ולתעסוקה. התוכנית נכתבה כמענה לאתגרים העיקריים שעומדים בפנינו כחברה: האתגר הראשון הוא ברמת ההצטיינות, אנחנו מצויים בפער גדול בין התוצאות שלנו לבין התוצאות הארציות. האתגר השני הוא פערים מגדריים, כשהבנים רחוקים מאוד מהממוצע המגזרי והארצי. גם בחברה בכלל, אגב, אבל אצלנו זה מקבל משנה תוקף בגלל היותנו חברה מסורתית, מיעוט שמתמודד עם הרבה מאוד שינויים חברתיים. האתגר השלישי הוא השפה העברית. התלמידים שלנו מתקשים בהבעה בעברית, עד כדי כך שלעתים נדרשים לעבור קורס בעברית לפני הגיוס, סטודנטים שוקלים לנשור מאקדמיה בגלל קשיי השפה. חיזוק השפה הנו יעד חשוב מאוד לאפשר לתלמידנו להשתלב השתלבות מיטבית בחיי המדינה-צבא-אקדמיה ותעסוקה. מתוך מבט מעמיק על שלושת האתגרים הרציניים האלו, בניתי צוותי חשיבה, יזמתי מעגלי שיח וקבוצות מיקוד, עברנו תהליך אינטנסיבי של כחצי שנה ובסופו נולדה התוכנית הזו. התוכנית נמצאת בשנה שלישית להטמעתה, ואנחנו כבר עדים לשינוי שמתחולל – גם בשפה וגם בהישגים. בנוסף פיתחנו באגף תכנית לימודים ייחודית: היסטוריה-מורשת ותרבות דרוזית לחברה הישראלית, לחיזוק ההיכרות והחיבור של החברה היהודית עם החברה הדרוזית, תכנית לבתי ספר חטיבות ביניים, ממלכתי וממלכתי דתי.

02

"וִיהֵא בֵּיתֵנוּ קָשׁוּר לְחוּט צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל / קְפִיצִי וְרוֹטֵט כַּעֲפִיפוֹן יָחוּג סִדְקֵי חַלוֹנוֹת מֵאֲלֵיהֶם יִבָּקְעוּ בְּקִירוֹתָיו / כּקִמְטֵי חִיּוּךְ מִתְמַשֵּׁךְ". (רבקה מרים)

איפה הבית שלי? מהו המרחב שבו אני פועלת?

התוכנית עובדת על שינויי תפיסה בשלושה מעגלים: תלמידים, צוותי חינוך, הורים וקהילה ופועלת במקביל בחמישה צירים: חינוך לערכים, יזמות וחדשנות, מעורבות הורים, פיתוח אוריינטציית עתיד, אקדמיה ותעסוקה ושירות משמעותי. אנחנו מטפלים בכל אחד מהצירים האלה גם ברמה של תוכניות לימודים וגם ברמה של החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו משקיעים המון בחיזוק תרבות המצוינות, עד כדי כך שבכל בית ספר יסודי ועל יסודי בחברה הדרוזית יש רכז מצוינות. ואם תיכנסו לכל גן ילדים היום בחברה הדרוזית, תראו שמדברים עם הילדים על העתיד שלהם, על החלומות שלהם, מעודדים אותם ליצור, להביע, ולחלום. זה נכון לכל הרצף – מהגיל הרך ועד ההשמה.

03

"אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר בְּיַם סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם/ רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל זֶה שֶׁהָלַךְ לְפָנָיו/ וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת" (יהודה עמיחי)

איפה הבית שלי? מהו המרחב שבו אני פועלת?

האגף שאני מנהלת הוא אגף רוחבי במשרד החינוך, בניגוד לאגפים כמו החינוך המיוחד, אגף שפות או האגף לחינוך יסודי, שאמונים על תחום מסוים, האגף לחינוך דרוזי וצ'רקסי עוסק בכל מהכול, ולכן יש לי שותפים בתוך המשרד באופן רוחבי. אני עובדת עם המזכירות הפדגוגית, עם מנהל עובדי הוראה, עם מנהל חברה ונוער, עם מנהל חדשנות וטכנולוגיה, עם שתי מנהלות מחוז של פיקוח כולל (צפון וחיפה) ועוד ועוד. למעשה, יש לי שותפים רבים בתוך המשרד וגם מחוצה לו במשרדי הממשלה השונים – משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, שבו מתכללים את החלטות הממשלה. אני עובדת עם ראשי רשויות באופן אינטנסיבי. אני מתייעצת איתם, חשובה לי דעתם, השותפים והשותפות שלי לדרך הם רבים ומגוונים, אבל הצוות המקצועי שעובדים איתי כתף אל כתף, במסירות והשקעה, מחויבים לאמונה בדרך וליישום המוצלח של החזון והיעדים שלנו.

אני בוגרת מחזור ח׳ של בית הספר למנהיגות חינוכית של מנדל, ומאז שסיימתי השתתפתי בהרבה קורסים ותוכניות, אבל ההשפעה של תכנית מנדל הנה המשמעותית ביותר עבורי בפן האישי והמקצועי. הכלים שרכשתי, השיח, האינטראקציה עם העמיתים ממשיכים עם יחידת הבוגרים, ומלווים אותי בתכנון ובביצוע העבודה שלי באופן המקצועי ביותר. השותפות העמוקה ביותר היא בעצם הידיעה וההרגשה שאני שייכת, לא לארגון אלא למשפחה.

04

"הַשָּׁמַיִם אֵינָם נוֹפְלִים כְּשֶׁעָנָן אֶחָד מִתְפָּרֵק" (טלי וייס)

מה היה הרגע הכי קשה בעשייה שלי? ומה מעניק לי כוח להמשיך?

היו הרבה רגעים קשים לאורך הדרך, אבל נדמה לי שהרגע הכי קשה שהיה לי לאורך הקריירה הוא דווקא המינוי לנהל בית ספר בשנת 2000, בתקופה שבה לא היו בכלל מנהלות בתי ספר בחברה הדרוזית, כולם נוהלו על ידי גברים. לא היו מפקחות נשים דרוזיות, רק מפקחים. התחוללה מלחמה רצינית שיזמו ההורים והתושבים, שחשבו שאישה לא יכולה לנהל בית ספר. כשהתחלתי לנהל, למרות הכול, היו בבית הספר הרבה יותר מורים, רובם גברים מבוגרים שככל הנראה חשבו 'מי זאת הילדה שבאה לנהל אותנו?'. עברתי תקופה קשה מאוד של בתי משפט, של התנכלויות, אפילו אישיות. אבל, במבט לאחור, יצאתי משם מחוזקת ולכל אורך התקופה האמנתי בדרך וביכולות שלי והבנתי שלפרוץ דרך זה לא דבר פשוט אבל מישהי צריכה לעשות את זה…

וזאת כנראה הייתה המשימה שלי. את בית הספר שניהלתי עזבתי אחרי 13 שנים עם הרבה הישגים: בית ספר מנגן ראשון בחברה הדרוזית, בית ספר לתיאטרון ראשון בחברה הדרוזית, בית ספר שהפך מצטיין ברמה מגזרית וברמה ארצית. יצאתי משם כדי להיות האישה הראשונה בחברה הדרוזית בתפקיד מפקחת כוללת. גם זה היה מאתגר, אבל מבחינתי, האמנתי שאני יכולה לעמוד בכל משימה. מה שמעניק לי כוחות להמשיך בעשייה הוא הידיעה שיש לי יכולת, יש לי משימה ויש לי שליחות. כל בוקר אני חושבת מה אני הולכת לעשות היום לטובת הילדים שלנו בחברה הדרוזית.

05

"לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם / לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל". לאה גולדברג

מה אני עושה כדי לחדש את המחויבות שלי למשימה? כדי לשמר את כוחותיי?

המשפחה שלי היא בראש ובראשונה המרחב שמעניק לי כוחות והשראה ומספק לי משענת נחוצה כל כך להתמודדות המאתגרת עם כל המורכבויות. בעלי, הילדים וההורים שלי מאוד מחזקים אותי, מאוד תומכים במהלכים שאני מובילה ומעודדים אותם. המחויבות שלי למשימה מתחדשת כל העת גם בזכות הצוות שלי. לאורך השנים קלטתי אנשים מקצועיים המחויבים למשימה ועובדים במסירות גדולה. אנחנו רואים את החזון שלנו מתקרב מדי יום למימוש ואת האסטרטגיה קורמת עור וגידים.

06

"בֶּאֱמֶת? בְּחַיַּיִךְ. מַמָּשׁ לֹא יָדַעְתִּי. / זֶה בִּכְלָל לֹא עָלָה
עַל דַּעְתִּי." אווה קילפי

מה למדתי לאחרונה או מה הצליח להפתיע אותי?

למדתי שבעולם ובמציאות שלנו, אני זקוקה למומחיות בסינון רעשים, ולהתמקד ביישום החזון והמטרות. הרעשים מסביב יכולים להסיט מהדרך, ואני לא רוצה ששום דבר יסיט אותי מהדרך. הרעשים רבים ומגוונים, למשל ברמת ההתנגדויות שאני זוכה להן. למרות כל התקרות שהצלחתי לפרוץ, עדיין, אישה בתפקידים ניהוליים בחברה שלנו נתקלת במשוכות רבות. לכן אני מתעקשת המשיך ללמוד, להתפתח, לעשות ולתרום לקידום התלמידים בפרט והחברה בכלל.

07

"עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק / כּמָּה צָדַקְתִּי 
וְכַמָּה טָעִיתִי/ וְיוֹדֵעַ מָה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן." יהודה עמיחי

מהי תמונת העתיד שאני חולמת להגשים?

אני רוצה שהמערכת תכיר בזכותם של כל תלמיד ותלמידה להצלחה ולהצטיינות ותפעל לכיוון הזה, באופן נחוש, ותספק את כל הכלים, המשאבים וכוח האדם. התוכנית שלי עובדת בשלושה מעגלים, ואני שואפת לכך שבאופן הוליסטי המערכת תאפשר לכל ילד וילדה לממש את הפוטנציאל שלהם, תספק תמיכה, הכלה והזדמנות שווה לכולם. אני חולמת שהתלמידות והתלמידים שלנו יהיו כמו עץ הזית, בעלי שורשים חזקים באדמה, גאים בזהותם במורשת ובערכים מרגישים שייכות ותורמים לחברה הדרוזית ולמדינה, וכמו הענפים והעלים שמסתכלים לשמיים עם ראש מורם, שישאפו למצוינות, לשגשג, לפרוח במימוש עצמי לטובת עצמם ולטובת כלל החברה.