בשנת 2023 הקימו מיכל גלבוע אטר ובצלאל כהן את המכון החרדי לדמוקרטיה. בצלאל ומיכל – שניהם בוגרי בית הספר למנהיגות חינוכית – התוודעו זה לזה באמצעות דיון בקבוצת ווטסאפ של בוגרי בית הספר. בצלאל הוא רב חרדי, ראש בית המדרש "אנשי חיל" למנהיגות תורנית, ומיכל היא מנכ"לית ילדותא – ארגון חברתי לקידום הגיל הרך בתפיסה הומניסטית דמוקרטית, ולשעבר מנכ"לית "המכון הדמוקרטי – חברה וחינוך". שוחחנו עם מיכל על המיזם, על תהליך הליווי ועל התוכניות הנרקמות לעתיד.
ספרי על ראשיתו של המיזם שלכם, על יעדיו ומטרותיו.
"הרעיון נולד בעקבות התכתבות בקבוצת הבוגרים של בית ספר למנהיגות חינוכית, כשברקע ההפיכה המשפטית. נפגשנו – רב חרדי למהדרין וחילונית למהדרין, שנינו בעלי תפיסות ערכיות דומות, מאמינים בדמוקרטיה הומניסטית ליברלית, וניהלנו שיחה מעניינת ופתוחה.
נקודת המוצא שלנו היא שזוהי נקודת זמן קריטית ליצירת שינוי עומק בחברה החרדית, אחרת בעוד עשור-שניים לרוב האנשים שיחיו בישראל לא תהיה תפיסה אזרחית-דמוקרטית. השינוי הנדרש נוגע בכל תחומי החיים, בחינוך ובמנהיגות, כזה שימקם את הקיום החרדי בתוך מנעד תפיסתי שהוא דמוקרטי, הומניסטי וליברלי. בצלאל מכנה את האפשרות הזו "חרדיות ממלכתית". כלומר, אנחנוו חותרים לחרדיות אזרחית, שבמסגרתה חרדים שומרים על הזהות שלהם, אך בה בעת חשים אחריות על מה שמתרחש במדינה. כ-6% מהחברה החרדית חיים כך כבר היום, אבל כמותית אלה השוליים שאיתם אנחנו מבקשים להתחיל לעבוד".
מה מאפיין את קהל היעד שלכם?
"הקהילה הראשונית הזאת נחלקת לשלושה: יש בקרבה בעלי ובעלות תפיסה אזרחית-דמוקרטית שמצהירים עליה בקול רם ואף משלמים בשל כך מחיר גבוה, יש אנשים ונשים שמחזיקים בתפיסה הזו אבל מצניעים אותה, ויש מי שחיים לאורה מבלי לתת לה שם וחלקם לא יודעים שיש עוד כמותם בחברה החרדית.
"חשוב להדגיש שקהל היעד שלנו אינו מהקהילה החרדית בלבד. החיבור בין חרדים ללא חרדים הוא קריטי מנקודת המבט החרדית; הגם שהשינוי העמוק אמור להתחולל בתוך החברה החרדית, הוא מחייב את הברית עם החברה הלא חרדית, גם כגיבוי לחרדים שמעוניינים לחולל את השינוי הזה בתוכם, וגם כיצירת שותפות חדשה שמולידה אחריות משותפת על עתיד המדינה".
מהי, להבנתך, התרומה המרכזית של תהליך הליווי לעשייה שלכם?
"ראשית, עצם השותפות היא משמעותית, כשיש מבט חיצוני מקצועי שמייעץ, מחזיק, ממסגר וממרכז אותנו בחתירה ליעדים, בעיקר בהתחלה. בנוסף, גם העזרה ברמה התפעולית תרמה לנו, למשל כשאירחנו קבוצת היוועצות של חרדים בסוגיות כאלה ואחרות. זאת כמובן עזרה משאבית, אבל ההשפעה המכרעת יותר התבטאה בעצם החתירה להבין את הצרכים שלנו, למדל את המהלכים, לפענח מתוך הדברים שהעלינו את הצעד הבא הנדרש לנו, לחשוב ביחד על רישות ועוד. למפגשים הללו היו תוצרים משמעותיים ומקדמים".
בעיני רוחך, איך ייראה המיזם שלכם בעוד שנה?
"אני רוצה לראות את המכון החרדי לדמוקרטיה כגורם משפיע, שמגיע להמוני צעירים המהווים רוב בחברה החרדית, ובעקבות כך נצליח להגיע גם למבוגרים שבה. יצרנו בהקשר זה שותפות עם בית בן גוריון שהמנכ"לית שלו, נלי מרקמן, גם היא בוגרת מנדל, ובקרוב נשיק סדרת מפגשים עם קבוצת צעירים חרדים ולא חרדים, שתעודד היכרות לצד פעילות אקטיביסטית, וגם תאפשר לרקום סיפור חדש של אחריות משותפת. אם המהלך הזה יצליח, הוא יניב תקווה גדולה והשראה לקבוצות כאלה – של צעירים וצעירות חרדים ולא חרדים – שיפעלו ביחד לשינוי חברתי עמוק. בטווח הבינוני אנחנו שואפים לתהליך כולל, שאולי יצמיח גם תנועה והשפעה פוליטית".

