במסגרת סדרת המפגשים "התמונה הגדולה", פגשו הבוגרות והבוגרים בחודש פברואר 2025 את ויקי אוסלנדר, כתבת הטכנולוגיה, הכלכלה והחברה של "כלכליסט". בהרצאתה שהתקיימה בזום, אוסלנדר סקרה את האבולוציה של האינטרנט ואת השינויים שחלו במערכת היחסים שבין מדינות למרחבי הרשת, תוך התמקדות בתהליכי ריבונות ומשילות דיגיטלית.
האינטרנט, שהתפתח בשנות ה-90 כמרחב חופשי לשיתוף ידע ללא סמכות ריבונית, שיקף חזון דמוקרטי של חילופי רעיונות ומידע ללא גבולות. תאגידי הטכנולוגיה הגדולים ניצלו את העובדה שמדינות הלאום והארגונים הבין לאומיים לא הגבילו אותם ואף הרעיפו עליהם הגנות, והמשיכו לגדול ולהתפתח בלי לקבל על עצמם מגבלות או אחריות למתרחש בפלטפורמות שהם מפעילים. בעשור האחרון, טענה אוסלנדר, גברה ההכרה בכוח העצום שצברו חברות הטכנולוגיה ובהשפעתן על המציאות הגיאופוליטית. מדינות רבות, שבעבר ראו באינטרנט מרחב אוטונומי, החלו לנקוט צעדים שמטרתם להשיב לעצמן שליטה – מה שמכונה היום "ריבונות דיגיטלית".
אחד המקרים הבולטים שציינה אוסלנדר הוא יחידת הסייבר של משרד המשפטים בישראל, המחזיקה בכוח חסר תקדים בהסרת תכנים מהרשת, בעיקר מפלטפורמות טכנולוגיות כגון פייסבוק. דוגמה זו ממחישה כיצד מדינות לא רק מתמודדות עם כוחן של ענקיות הטכנולוגיה, אלא גם משנות את הדינמיקה בינן לבין אזרחיהן, מהלך המעורר סוגיות של שקיפות, איזון כוחות וחופש הביטוי.
גלובליזציה או רגולציה?
הדיון שהתפתח בעקבות ההרצאה העלה סוגיות רחבות יותר הקשורות לאופי הגלובליזציה בעידן הדיגיטלי: בשנים האחרונות התפתחה תפיסה שהדגישה את טשטוש הגבולות הלאומיים, עד כדי כך שהיו שסברו כי מדינת הלאום מאבדת מחשיבותה וכי ניתן להחליפה באזרחות גלובלית. אך המציאות מורכבת יותר: לטענת אוסלנדר מדינת הלאום, על אף כל הביקורת כלפיה, היא עדיין השחקן המרכזי בפיקוח על השווקים ובהגנה על אזרחיה. כאשר האליטות מקדמות גלובליזציה ללא פיקוח וללא מוסדות רגולטוריים חזקים, הן למעשה מחלישות את יכולת המדינות להבטיח יציבות כלכלית וצדק חברתי. יתרה מזו, חלל זה מאפשר לתנועות פופוליסטיות לנצל את תחושת הנטישה של אזרחים רבים ולהפוך את הפטריוטיות לכלי פוליטי רדיקלי.
עם זאת, לצד הרצון לחזק את הריבונות הדיגיטלית, עולה חשש כבד מפני ניצול כוח זה בידי ממשלות באופן שעלול לפגוע בזכויות הפרט. החלת משילות דיגיטלית לא רק מאפשרת למדינות להגביל תכנים מסוימים, אלא גם עלולה להוביל לשליטה על תמונת המציאות הציבורית ללא שקיפות וללא יכולת של אזרחים במדינות דמוקרטיות להבין תהליכים או להשפיע עליהם.
הדיון על ריבונות ומשילות דיגיטלית הוא אם כן, דיון מורכב ורב-ממדי. השאלה העיקרית שנותרה פתוחה היא כיצד ניתן לאזן בין הצורך להבטיח יציבות, שליטה והגנה על האינטרסים הלאומיים, לבין שמירה על החירות הדמוקרטית, חופש הביטוי והגנה מפני מניפולציות שלטוניות. כפי שציינה אוסלנדר, מה שקורה כיום במרחב הדיגיטלי הוא אינדיקציה ברורה למה שעוד צפוי לנו במרחב הפיזי.
לחצו על הקישור לצפייה בהקלטת המפגש
