שאלות הגותיות בכלל ובתחום החינוך בפרט אינן מבקשות פתרון מהיר, אלא סוג של נוכחות, מרחב לענות בו, אפשרות להרחיב את נקודת המבט. אלו שאלות שמסרבות להיסגר, שהתנועה שלהן אינה חתירה בקו ישר אל התוצאה אלא הקפה ספירלית של ליבת המעשה החינוכי. אלו שאלות המבקשות לדעת לא רק כיצד פועלים בחינוך, אלא האם ראוי לפעול כך ומדוע.
תוכנית "ממעמקים" של יחידת הבוגרות והבוגרים נולדה מתוך הכרה עמוקה כי העיסוק החינוכי בישראל שופע יוזמות, פרויקטים ותשובות – אך חסר בו עיסוק מתמיד בשאלות היסוד של המצפן החינוכי. התוכנית מזמינה את המשתתפים לשוב אל השאלות הללו, לא כהתרפקות אינטלקטואלית, אלא כהכרח חינוכי של מציאת כיוון וכיול המצפנים.
במרכז התוכנית עומדת קריאה לבוגרות ולבוגרים – נשות ואנשי חינוך מובילים, כל אחד ואחת בשדה עשייה שונה – לצאת למסע חקר אישי בעקבות שאלה חינוכית אחת, מהותית, שמניעה אותם. הבוגרות והבוגרים עוסקים בשאלות דוגמת: האם עיסוק בזהות יכול להרחיב חירות? מהו חינוך לרב־תרבותיות במדינת לאום? האם עיסוק בגבריות מתוך עדשה מגדרית מובחנת בחינוך ילדים ונערים מאפשר חינוך והתפתחות שלמים יותר? האם יש ליבת ידע שכל תלמיד ותלמידה בארץ צריכים לרכוש? כיצד משפיעים חוק הלאום או חוק קמיניץ על תפיסות דמוקרטיות של צעירים דרוזים? כיצד מחנכים לערך חיי אדם בחברה שסועת מלחמות?
מסע אינטלקטואלי אל לב השאלות החינוכיות
התוכנית בנויה בשלושה שלבים – צלילה, המראה ונחיתה – והשלב הנוכחי הוא שלב הצלילה: עיון אינטנסיבי, אישי וקבוצתי, בשורשי המחשבה החינוכית. בוגרות ובוגרי התוכנית כבר עברו ארבעה מפגשים, שהראשון בהם היה סמינר יסודות: עיסוק מחודש במתחים הגדולים של החינוך, חזרה למקורות ההגות החינוכית, ממחשבת יוון העתיקה ועד להומניזם. המשתתפים נחשפו לרעיונותיהם של לוינס, רולס, פריירה, ארנדט, קאמי, הובס, לוק, דרידה ואחרים, לצד קריאה בכתבים סוציולוגיים ותרבותיים עכשוויים.
במפגש השני, יום תזה, קראו הבוגרות והבוגרים טקסטים שנבחרו עבור כל אחת ואחד מהם באופן אישי. במפגש שנערך בספרייה הלאומית הם קראו טקסטים שתומכים בעמדת המוצא החינוכית שלה. מיד לאחר מכן, במפגש האנטיתזה, הם התמודדו עם טקסטים שדווקא מאתגרים את הנחות היסוד שלהם ומכריחים אותם לחשוב מחדש.
מן הסוגיות החינוכיות שנדונו עלו שלוש קבוצות תמה: סוגיית האוטונומיה – בין סמכות לחירות; סוגיית הזהות – רב תרבותיות והמתח בין קהילה לבין חברה ומדינה; וסוגיית הערכים והמוסר – המתח שבין אידיאלי לריאלי. המפגש האחרון בשלב הזה היה סלון פילוסופי שבו דנו המשתתפות והמשתתפים בנקודות שהתחזקו אצלם ובמה שטרם קיבל תשובה.
השלב השני של התוכנית (שנמשך עד ספטמבר 2025) היה שלב ההמראה: הבוגרות והבוגרים המריאו גבוה אל פסגות של השראה, וחשבו על תפיסות חינוכיות ברמה האידיאלית, האוטופית. בשלב השלישי והאחרון ניסנו לנחות בחזרה אל קרקע המציאות ולהבין איך לחבר את התשובות האפשריות לשאלה החינוכית אל האתגרים העולים מן השטח.
