דמיון הוא שריר חיוני למנהיגות בעלת חזון, ששואפת להשפיע על העתיד ולעצב אותו. הדמיון עוזר לנו לפרוץ את הגבולות של עצמנו, להיות יצירתיים יותר, וגם להיות אמפתיים יותר כלפי אחרים. עם זאת, לאורך חיינו הבוגרים אנו נוטים לזנוח את השימוש היומיומי בדמיון, ולא פעם חושבים עליו כעל נחלתם של ילדות וילדים. אך כפי שאמר דיואי, "ההבדל בין משחק לבין מה שנחשב לעבודה רצינית אינו ההבדל בין דמיון להיעדרו, אלא ההבדל בחומרים שהדמיון מתעסק בהם".
בסמינר שהתקיים בחודש דצמבר 2024 ניתנה לבוגרים ולבוגרות שהות לדמיין מרחב ציבורי אחר באמצעות טכניקות יצירה שונות. סדנאות היצירה אפשרו לחדד את הרציונל ואת האופן שבו מרחב ציבורי מסוים יכול להתקיים, וכל טכניקה הדגישה היבטים שונים שלו ושכללה את המחשבה על אודותיו.
הבוגרות והבוגרים יצאו לדרך עם שלוש הנחות יסוד: הראשונה הייתה שדמיון הוא עניין רציני וחיוני למנהיגות ומנהיגים שרוצים להוביל שינוי בעולם. הנחת היסוד השנייה הייתה תחושת אי הנחת המשותפת לרבים ורבות מאופיו של המרחב הציבורי הישראלי ומהשיח הציבורי המתקיים בו בימינו. התחושה היא שהמרחב הציבורי אינו סובלני דיו ואינו מייצר מפגשים פורים ומקדמים מספיק בין קבוצות שונות באוכלוסייה. ולבסוף, הנחת יסוד שלישית הייתה שהתנסות בכלי ביטוי מעולם היצירה מאפשרים לדמיין מרחב ציבורי אחר.
בסדנאות היצירה שנערכו ב"מפעל" בירושלים ועסקו כולן ביצירת חזון אחר למרחב ציבורי, יצקו הבוגרות והבוגרים ממשות לרעיון שקרוב לליבם. כל משתתף ומשתתפת בחרו שלוש סדנאות שאפשרו להם להרחיב את תפיסת המרחב הציבורי שלהם תוך כדי שהם מתבוננים בו מפרספקטיבות ומדיומים מגוונים. חמש הסדנאות שהתקיימו בסמינר היו: עיצוב מוצר עם רמי טריף, איור עם נעמה להב, כתיבת מניפסט עם ד"ר יניב איצקוביץ', יצירה בתלת ממד עם ד"ר יאיר ורון ויצירת פוטומונטאז' עם פרופ' דנה אריאלי.
מרחב של דמיון טהור שמאפשר לחלום
מספר מאור סבג, בוגר תוכנית מנהיגות בתרבות יהודית, במאי ויוצר תיאטרון: "אלה היו יומיים קסומים שפתחו ממד אחר. התקבצנו יחד, אנשים מעולמות שונים, לקייטנה של חלומות – מקום לדמיין, לכתוב, לצייר ולפסל את העתיד שאנו רוצים לראות. כשהייתי ילד, הדמיון היה חלק מהיום-יום שלי – ציירתי וחלמתי ללא גבולות. עם השנים, בתוך השגרה העמוסה, השריר הזה של הדמיון קצת נחלש.
"בסמינר פגשתי את סטיב, שדמיין פארק של שקט, מקום שאנשים מגיעים אליו להירגע ולשמוע רק את משב הרוח וציוץ הציפורים. חלום פשוט ויפהפה. ובכלל, היה שם מרחב של דמיון טהור, מרחב שמאפשר לחלום מבלי לרדת מיד לפרקטיקה ולמגבלות המציאות.
"יצאתי עם תחושת זכות גדולה להיות חלק מהקהילה של בוגרי ובוגרות מנדל – קהילה של חיבורים, חלומות ודמיון שפועלים ומשפיעים בעולם. כמה זכינו וכמה מוטל עלינו לקחת את המתנה הזו בשתי ידיים ולהשפיע את הטוב שלנו על הסביבה והחברה".
הסמינר היה חוויה מעצימה גם עבור אילנית נתן, מנהלת תוכנית להתמודדות עם הטיות בשירותים החברתיים במכון מרחבים, ובוגרת תוכנית מנדל למנהיגות אזורית בצפון. היא מספרת: "הגעתי קצת בחששות ובספק אם אצליח להתחבר למדיום וליצור, ויצאתי בתחושה מלאת סיפוק, הנאה מהתהליך ומההתנסות שתרמה לבהירות הרעיון. עברתי מסע של יום וחצי שאפשר לי 'לשחק' בדמיון, בלי הרבה מילים, ולעבור מרעיון למציאות מתהווה, להעניק לה ביטוי חזותי בצבעים, תמונות, צילומים, עיצוב וחומרי יצירה שונים.
"היכולת לבטא באופן ויזואלי רעיון, גם אם לא היה מגובש עד הסוף, הייתה מעין קסם. פתאום התגלו כיווני חשיבה חדשים, קשרים חדשים שניתן היה לראות שלא דרך המילים. פתאום עלו תחושות כאילו לרגע קט אני ממש שם – מצליחה להרגיש ולראות את עצמי נוכחת במרחב שמקבל נראות, צבע, חיות וחזות. זו תחושה חזקה של מעברים בין מדיומים – מרעיון מדומיין לרעיון חזותי. יצאתי עם הרגשה שזה אפשרי למימוש או ליישום, ושאפשר ליצור שינוי.
"ההנחיה הייתה מקצועית ויצירתית, מנחי הסדנאות חשפו אותנו לעולמות אחרים וצוות יחידת הבוגרים עטף בהמון אהבה, דאגה, משפחתיות ופינוקים. אלה היו עבורי שעות שנטעו המון אור, תקווה ומוטיבציה לפעולה".
