במלאות שנה לשבעה באוקטובר, ורגע לפני תחילתה של שנה חדשה, בוגרים מכלל המחזורים של תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית התכנסו למפגש חשיבה והתבוננות. המפגש היה הזדמנות לעצור ולשאול יחד מה התחולל אצל כל אחד ואחת מהבוגרים בשנה שחלפה, מהי הדחיפות בעשייה התרבותית וכיצד אפשר לפעול.
היום נדד בין מרחבי זמן וזיכרון שונים, נפתח בתרגיל היזכרות קולקטיבי על השנה שהייתה, והמשיך בשתי סדנאות שעסקו בשאלות הדחופות של ההווה. סדנה אחת, בהנחיית מור דרעי-אלבז, בוגרת מחזור ו', עסקה בשאלה "כיצד ממשיכים לדבר את המאבקים של 6 באוקטובר?", וסדנה שנייה, בהנחיית סמיון אלקסנדרובסקי, בוגר מחזור ז', עסקה בשאלה "כיצד יוצאים מהשיתוק?". היום הסתיים בסדנת חלימה משותפת שביקשה לחלום (ולהחלים) את העתיד בעזרת משחקי אור וצל, שהובילה שרון גלזברג, בוגרת מחזור ה'.
רותם עטר, מנהלת "מקום לשירה" חיפה ובוגרת מחזור ה' של התוכנית, מספרת: "בין אזעקות, יירוטים ופיגועים שמחרבים את הנפש של כולנו, נפגשנו כדי לנסות להיזכר למה מה שאנחנו עושים ועושות חשוב, גם עכשיו, ולמה אנחנו חייבות להמשיך ולהתמיד בעשייה שלנו, גם כשהכול מסביב מתפרק. בשבילי היום הזה היה הצלה, גם הזדמנות פשוטה להיות יחד – בתוך תחום שגם בימים מתוקנים העשייה בו בודדה מאוד – וגם להיזכר במרכיבים הבסיסיים שמאפשרים להמשיך לחיות וליצור, חרף המציאות המידרדרת".
מור דרעי-אלבז, מרצה במחלקה לתרבות שבמכללת ספיר ואוצרת תוכן לארגוני תרבות ואמנות, בוגרת מחזור ו', הנחתה את הסדנה על מאבקי שישה באוקטובר. "מאז פרוץ המלחמה הרבה השתנה אצל כולנו, העולם הפנימי והחיצוני נופץ. בין כל המורכבויות נוצרה תחושה של אילמות, של קושי אמיתי לתמלל את מה שאנחנו עוברים. מתוך השבר השקט הרועם, התגנבו מחשבות שמנסות להזכיר מי היינו, על מה נאבקנו, מה הפעיל את התשוקות שלנו לפני השבת ההיא. בסדנה נפגשנו בוגרי תוכנית תרבות יהודית וניסינו יחד להיזכר כיצד כתבנו, כיצד דיברנו את המאבקים של 6 באוקטובר. צללנו לטקסטים ישנים שלנו שהזכירו לנו את עצמנו ולכמה רגעים הנחנו את 7 באוקטובר וצללנו לרגעים, למילים ולפעולות, אפשרנו לעצמנו שביב של תקווה. תקווה במי שהיינו ובמי שעוד נהיה בהמשך".




